רע"א 8878/11אבי פלקסר נ. בנק אוצר החייל בע''מ

בהמשך להחלטתי מיום 25.12.2011 בגדרי רע"א 8878/11 – שם קבעתי כי ההליך כפי שהוגש אינו יכול להיוותר על-כנו – הודיע המבקש כי הוא עותר להמיר את בקשת רשות הערעור שהוגשה ביום 30.11.2011 בשתי בקשות רשות ערעור נפרדות: האחת כנגד פסק-דינו של כבוד הרשם ברנר מיום 9.8.2011, והאחרת כנגד פסק-הדין של כבוד השופטת צ'רניאק מיום 1.11.2011 (בקשות רשות הערעור אינן מופנות עוד כנגד החלטת כבוד הרשם ברנר מיום 8.11.2011). יובהר, כי בקשת רשות הערעור המקורית הוגשה במועד הן ביחס לפסק-הדין של כבוד השופטת צ'רניאק הן ביחס לפסק-הדין של כבוד הרשם ברנר (המבקש התוודע לפסק-הדין של כבוד הרשם, לדבריו, ביום 1.11.2011, ופסק-הדין נמסר לו בפועל ביום למחרת). לאור כל האמור ובנסיבות העניין, אני מאפשר את מהלך-הפיצול כך שההליך שבכותרת יימחק, ובמקומו ייפתחו שני הליכים כאמור לעיל.

עתה יש להכריע – על-יסוד הבקשה והתגובה שהוגשו בגדרי רע"א 8878/11 – בעניין האגרה והעירבון בשני ההליכים שייפתחו כאמור.

לאחרונה ניתנה על-ידי החלטה בעניין בקשה לפטור מאגרה ומעירבון שהגיש המבקש בהליך אחֵר שיזם - ע"א

7699/11 (ההחלטה מיום 15.12.2011). איני רואה לחזור על הדברים, ואפנה מייד ליישום השיקולים הרלוונטיים בהליכים הנוכחיים. בעניין זה יש להבדיל בין שני ההליכים:

ככל שמדובר בבקשת רשות הערעור על פסק-הדין של כבוד הרשם ברנר, איני רואה בשלב זה לקבוע קביעות נחרצות לגבי סיכויי ההליך; בשים לב למצבו הכלכלי של המבקש כפי שהוכר בהחלטות קודמות, ולכלל הנסיבות (לרבות העובדה שערעורו של המבקש על החלטתו של כבוד הרשם ברנר בעניין העירבון לא נשמע לגופו נוכח מתן פסק-הדין הסופי), מצאתי לנכון – לא בלי היסוס לאור ריבוי ההליכים שיוזם המבקש מחד גיסא והעובדה שהמבקש אינו משלם הוצאות המושתות עליו מאידך גיסא – ליתן למבקש פטור מאגרה ומעירבון בהליך מסוים זה.

לעומת זאת, ככל שמדובר בפסק-הדין של כבוד השופטת צ'רניאק, סבורני כי על פני הדברים סיכויי ההליך אינם מצדיקים מתן פטור מלא כמבוקש. כבוד השופטת צ'רניאק קבעה כי משניתן על-ידי כבוד הרשם ברנר פסק-דין הדוחה את ערעורו של המבקש (בשל אי-הפקדת העירבון), אין עוד לדון בערעור על החלטת הביניים של כבוד הרשם. ואכן, משניתן פסק-הדין של כבוד הרשם ברנר, נפתחה דרכו של המבקש להגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק-הדין (ועל כל החלטת ביניים ה"נבלעת" בו), והמבקש אכן הגיש, כאמור לעיל, בקשת רשות ערעור על פסק-הדין מיום 9.8.2011. המבקש עצמו מציין כי לנוכח מתן פסק-הדין של כבוד הרשם ברנר "לבית המשפט המחוזי (כב' השופטת צ'רניאק) אכן אין סמכות לבטל את החלטתו", אך המבקש סבור כי בכל זאת היה על כבוד השופטת צ'רניאק להימנע ממחיקת הערעור; לשיטתו של המבקש, היה על כבוד השופטת צ'רניאק לבטל החלטת ביניים אחרת של כבוד הרשם ברנר, מיום 27.7.2011 (שבה מיאן כבוד הרשם להאריך את מועד הפקדת העירבון), וכך "ממילא" –לדעת המבקש – היה מבוטל פסק-הדין של כבוד הרשם. על פני הדברים, לא שוכנעתי כי טענה זו, ויתר הטענות שבבקשת רשות הערעור, מצביעות על עילה להתערבות בפסק-הדין של כבוד השופטת צ'רניאק, ועל כן לא ראיתי לפטור את המבקש מתשלום האגרה ומהפקדת העירבון. עם זאת, נוכח המצב הכלכלי, תופחת האגרה ל- 300 ₪, והעירבון יעמוד על סכום נמוך של 2,000 ₪.

סיכום הדברים:

א.

המזכירות תסגור את התיק שבכותרת, ותפתח במקומו שני הליכי בקשת רשות ערעור: בתיק אחד תתויק בקשת רשות הערעור המתוקנת כנגד פסק-דינו של כבוד הרשם ברנר מיום 9.8.2011, ובתיק האחר תתויק בקשת רשות הערעור המתוקנת כנגד פסק-הדין של כבוד השופטת צ'רניאק מיום 1.11.2011.

ב.

בבקשת רשות הערעור על פסק-הדין של כבוד הרשם ברנר ניתן למבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

ג.

בבקשת רשות הערעור על פסק-הדין של כבוד השופטת צ'רניאק ישלם המבקש אגרה בסך של 300 ₪, ויפקיד עירבון בסך של 2,000 ₪, הכול תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר תשלום והפקדה יימחק ההליך או יידחה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.

ד.

אם תשולם האגרה ויופקד העירבון כאמור בסעיף ג לעיל (בבקשת רשות הערעור על פסק-הדין של כבוד השופטת צ'רניאק), יובא התיק לפני אותו שופט שיקבל לידיו את בקשת רשות הערעור על פסק-הדין של כבוד הרשם ברנר.

ה.

המזכירות מתבקשת לתייק את החלטתי-זו, וכן את ההחלטה מיום 25.12.2011, בתיק השופט בשני ההליכים שייפתחו כאמור לעיל.