פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8904/13
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשים:
1. גליה מאור
2. איתן רף
3. צבי איצקוביץ
4. עוזי רוזן
5. בנימין נווה
6. בנק לאומי לישראל בע"מ
נ ג ד
המשיב:
בארי לנואל
בקשה לעיכוב ביצוע ובקשת רשות ערעור
על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתנ"ג 815-09-13 מיום 23.12.2013 שניתנה
על ידי השופט ח' כבוב
בשם המבקשים:
עו"ד ד"ר ישראל לשם; עו"ד דרור קדם;
עו"ד גלעד שיף
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ח' כבוב ) בתנ"ג 815-09-13 מיום 23.12.2013 בגדרה נדחתה בקשה לדון ב "בקשה לסילוק על הסף ולחילופין לעיכוב הליכים" עוד לפני המועד שנקבע לדיון מקדמי בתובענה, וכמו כן נדחתה "בקשה לדחיית המועד להגשת תגובה לבקשה לאישור תביעה נגזרת" שהגישו המבקשים ביום 5.12.2013 .
עיקרי העובדות
2.
ב יום 1.9.2013 הגיש המשיב "תובענה נגזרת" נגד המבקשים בסך של 340 מיליון ₪ ויחד עמה "בקשה לאישור הגשת תובענה נגזרת בהתאם לסעיף 198 לחוק החברות, התשנ"ט-1999" . בהחלטה מיום 8.9.2013 הורה בית המשפט המחוזי כך: "לתגובה בתוך 45 ימים. תשובה לתגובה תוגש תוך 21 ימים מיום הגשת התגובה. אני קובע את התיק לדיון, בבקשת האישור, ליום 24.12.2013 לשעה 09:00" . ביום 17.9.2013 הגישו הצדדים לבית המשפט המחוזי "בקשה מוסכמת לאישור הסדר דיוני" . במסגרת ההסדר, הוסכם כי "המשיבים יהיו רשאים להגיש תגובה לבקשה לאישור... עד ליום 15.12.2013... המבקש יהיה רשאי להגיש תשובה לתגובת המשיבים עד ליום 31.1.2014" . בו ביום, אישר בית המשפט המחוזי את ההסדר וקבע מועד לדיון: "אני מאשר את ההסדר הדיוני. הדיון הקבוע ליום 24.12.2013 מבוטל. אני קובע את התיק ליום 25.2.2014 בשעה 09:00" . ביום 5.12.2013 הגישו המבקשים "בקשה לסילוק על הסף ולחילופין לעיכוב הליכים" וכן "בקשה לדחיית המועד להגשת תגובה לבקשה לאישור תביעה נגזרת" . בהחלטה מיום 8.12.2013 באשר לבקשה לסילוק על הסף, הורה בית המשפט המחוזי כך: "לתגובה ותשובה לתגובה על פי התקנות" ; באשר לבקשה לדחיית המועד להגשת התגובה, הורה בית המשפט המחוזי כך: "לתגובה עד ליום 15.12.2013. תשובה לתגובה עד ליום 18.12.2013" . ביום 9.12.2013 הגישו המבקשים "בקשה דחופה להארכת מועד ארעית להגשת תגובה לבקשה לאישור תביעה נגזרת" . בית המשפט המחוזי החליט כי "המבקשים ימציאו את הבקשה למשיב עוד היום. המשיב יגיב לבקשה עד מחר בשעה 12:00" . למחרת, קרי – ביום 10.12.2013, הוגשה "תשובת המשיב לבקשה להארכת מועד ארעית להגשת תגובה לבקשה לאישור הגשת תובענה נגזרת" . בו ביום, קבע בית המשפט המחוזי כך: "לאור הסכמת המשיב, אני מתיר למבקשים להגיש את התגובה לבקשה לאישור בתוך 14 ימים ממועד ההחלטה בבקשה לדחיית המועד" . ביום 15.12.2013 הוגשה "תשובת המשיב לבקשה לדחיית המועד להגשת תגובת המשיבים לבקשה לאישור תובענה נגזרת" . ביום 17.12.2013 הוגשה "בקשה מוסכמת להארכת מועד" להגשת תשובת המבקשים לתגובת המשיב. ביום 18.12.2013 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי : "כמבוקש" . ביום 19.12.2013 הגישו המבקשים "תשובה לתגובת המשיב בבקשה לדחיית המועד" . ביום 23.12.2013 החליט בית המשפט המחוזי כך: "הבקשה לדחיית מועד הגשת התשובה לבקשה לאישור נדחית... לא מצאתי שיש מקום לדון בבקשה לסילוק על הסף עוד קודם לדיון, המקדמי ממילא, בבקשה לאישור התביעה כנגזרת... הצדדים הגיעו להסדר דיוני ביניהם לפיו כתב תשובה מטעם המבקשים... יוגש ביום 15.12.2013. ההסדר הדיוני הושג כאשר התביעה והבקשה לאישור היו בידי המבקשים, וכל טענות המשיב היו ידועות להם. המבקשים יגישו את תשובתם לבקשה לאישור בתוך 14 ימים. הבקשה לסילוק תידון ביחד עם הבקשה לאישור התביעה כנגזרת" .
מכאן בקשת הרשות לערער שלפנַי.
עיקרי טיעוני המבקשים
3.
לטענת המבקשים, שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי הדיון בבקשת הסילוק יתקיים במסגרת בקשת האישור. לדידם, עצם הדיון בבקשת האישור פוגע בטובת הבנק, וממילא דחיית הדיון בבקשת הסילוק לשלב האישור מייתרת את בקשת הסילוק וגורמת לפגיעה קשה באינטרסים של הבנק. המבקשים מוסיפים וטוענים כי יִשום פסיקת בתי המשפט בעניין דנן מאפשר ואף מחייב דיון מוקדם בבקשת הסילוק. לפי עמדת המבקשים, בית המשפט המחוזי לא נימק כדבעי את החלטתו ולא התייחס לטענותיהם לפגיעה בלתי-הפיכה שיכולה להיגרם כתוצאה מעצם ניהול הליכי האישור בד בבד עם הליכי החקירה של רשויות המס בארצות-הברית. לכן, לגישתם, אין מדובר לפנינו בהחלטה דיונית אשר חל לגביה צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009. עוד טוענים המבקשים, כי בית המשפט המחוזי התעלם מהסעד החלופי שנתבקש בבקשת הסילוק, קרי – "עיכוב הליכים", וכי אין הוא כפוף להסכמות דיוניות של הצדדים. במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע, נתבקש בית המשפט "להורות על עיכוב ביצוע... ו/או על מתן סעד זמני... כך שהמועד להגשת תגובת המבקשים לבקשה לאישור תביעה נגזרת... יידחה עד לחלוף 30 יום ממועד מתן החלטה סופית בבקשת הרשות לערער" . עוד צויין כי "לאור המועד הקרוב להגשת תגובת המבקשים לבקשת האישור... מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו ארעי במעמד צד אחד, לעיכוב המועד להגשת תגובת המבקשים לבקשת האישור, וזאת עד לאחר 14 ימים מיום החלטת בית המשפט... בבקשה זו" .
דיון והכרעה
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ונתתי דעתי על נימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתגובת המשיב. הבקשה שלפנַי נסבה על החלטות ביניים דיוניות באופיין, המסורות דרך כלל לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. רק במצבים חריגים, יתערב בית משפט זה, בהחלטות כגון דא. העניין שלפנינו אינו נמנה על מצבים חריגים אלה. לא זו אף זו, בהתאם לסעיפים 1(1) ו-(4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, העניין מושא הבקשה שלפנַי נמנה באופן מפורש על סוגי ההחלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור. לא שוכנעתי אחרת. בנסיבות אלה, אין עילה – פורמלית או מהותית – לסטות מהוראות הצו, וחזקה עלינו מצוותו.
5.
כיוצא בזה, גם לא שוכנעתי כי יש בדחיית הדיון בבקשת הסילוק כדי לייתר את הדיון בטענות הסף שהעלו המבקשים. בדיון המקדמי שיתקיים לפני בית המשפט המחוזי, תידון הבקשה לסילוק על הסף לגופה יחד עם הבקשה לאישור התביעה כנגזרת. שם גם לבטח יוכלו המבקשים להעלות את בקשתם לעיכוב ההליכים, על נימוקיה, וזאת עד להכרעה סופית של רשויות החקירה בארצות-הברית.
6.
באשר להשגת המבקשים על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה להארכת מועד להגשת התשובה לבקשה לאישור, אציין כי הדעת אינה נוחה הימנה כלל, לאור ההסדר הדיוני בין הצדדים שאושר על-ידי בית המשפט המחוזי עוד ביום 17.9.2013. זאת ועוד, הגשתה של הבקשה לסילוק על הסף בתביעה נגזרת לא ראוי לה שתעצור את מרוץ הזמן להגשתו של כתב תשובה (ראו למשל: רע"א 9030/04 אירופה ישראל מ.מ.ש) בע"מ נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ (26.6.2007), בפסקה 7 להחלטת השופט (כתוארו אז) א' גרוניס ). על רקע האמור, יתכבדו המבקשים ויגישו לבית המשפט המחוזי את תגובתם לבקשה לאישור התביעה כנגזרת במועד שנקבע.
7.
אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית. משנדחתה הבקשה, מתייתר הצורך להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע על שני חלקיה, והיא נמחקת בזאת. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ט בטבת התשע"ד (1.1.2014).
ש ו פ ט