רע"א 2788/19 RYANAIR DAC- חברה זרה שמקום מושבה באירלנד נ. דוד סנדלמן

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה שהתקבלה לפני יומיים, ביום 16.4.2019 (סגן הנשיא ר' סוקול , ת"צ 18746-01-19), בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לדחות את המועד להגשת תשובתה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית, עד לאחר שתינתן הכרעה בבקשה שהגישה לסילוק בקשת האישור על הסף. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי " אין מקום להמתין להחלטה בעניין הבקשה לסילוק על הסף ", ולצד זאת העניק למבקשת ארכה בת מספר שבועות להגשת תשובתה. מכאן הבקשה שלפניי.

דין בקשת רשות הערעור להידחות, ומוטב היה שלא הייתה מוגשת כלל. לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב באשר לאופן ניהול ההליך, ורק במקרים חריגים ומצומצמים תיטה ערכאת הערעור להתערב בהחלטות דיוניות. אמות מידה אלה אינן מתקיימות בענייננו; ובשונה מאופן הצגת הדברים בבקשה, לא שוכנעתי כי הגשת תשובה לבקשת האישור תסב למבקשת נזק שאינו ניתן לפיצוי. יתרה מזאת, נראה כי ההחלטה נכללת בגדרי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, הקובע שלא תינתן רשות ערעור, בין היתר, על החלטות שעניינן "מועדים" או "שלבי הדיון בהליך" (סעיפים 1(1) ו-(4) לצו) (ראו והשוו: רע"א 8904/13 מאור נ' לנואל , פסקה 4 (1.1.2014)). יוער אגב כך, כי בנסיבות העניין לא מצאתי שההחלטה לוקה בהיבט ההנמקה; ובכל מקרה העדר הנמקה אינו תנאי מספיק למתן רשות ערעור ונדרש להראות גם ש" מדובר בסוגיה שיש לה חשיבות של ממש בהליך וכי יקשה להעמיד את פגם אי ההנמקה על תיקונו אם יידחה הערעור לסוף ההליך " (רע"א 195/18 בן פורת נ' קווים תחבורה ציבורית בע"מ , פסקה 4 (23.1.2018; רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ , פסקה 12 (8.12.2015)) – ואלה אינם פני הדברים במקרה דנן. יצוין עוד בהקשר זה, כי הדיון בבקשת האישור הוא שלב מקדמי, והשאיפה היא שלא לפצלו לתתי הליכים נוספים שמביאים לסרבול והארכת הדיון שלא לצורך.

התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית, וכך גם הבקשה לעיכוב ביצוע שבצידה. לא בלי התלבטות, אין צו להוצאות.