רע"א 8914/08 פקיד שומה כפר סבא נ. מוסא עודה

הבקשה שבכאן הועברה לטיפולי ביום 2.4.2009 וענינה מתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו (כב' השופט מ' אלטוביה ) בעמ"ה 1118/01, להורות על עיכוב ביצוע חלקי של פסק דין שניתן לטובת המבקש.

1.

המשיב הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו ערעור על החלטת המבקש לפסול את פנקסיו של המשיב לשנים 1998-1995 ולקבוע את שומתו בצו. בפסק דינו מיום 15.7.2008 מצא בית המשפט כי אין להתערב בקביעות המבקש ביחס להכנסות המשיב בשנים הרלבנטיות ועל כן הערעור נדחה. כחודש לאחר מכן, ביום 19.8.2008, הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין וזאת "עד לדיון בערעור הקשור בתובענה זו". הבקשה לעיכוב ביצוע נסמכה הן על מצבו הכלכלי הקשה של המשיב והן על סיכוייו הטובים של הערעור, כפי שהעריכם המשיב. המבקש התנגד לבקשה ובית המשפט נעתר לה באופן חלקי (כהגדרתו) ובהחלטתו מיום 15.9.2008 קבע כדלקמן:

ביצוע פסק הדין יעוכב באופן חלקי באופן הבא:

תשלום המס על פי פסק הדין יעשה ב-60 תשלומים החל מיום 15.10.08 וב-15 לכל חודש, תשלומים שווים ונושאים הפרשי הצמדה וריבית. אי תשלום 2 תשלומים במועד יביא לידי תשלום מיידי של מלא המס. איחור של עד 7 ימים לא יהווה הפרה של הסדר זה.

התשלומים יעשו בין בדרך של פנקס תשלומים או המחאות דחויות שימסרו למשיב, לפי שיקול דעת המשיב. אין צו להוצאות.

על החלטה זו הגיש המבקש את הבקשה למתן רשות ערעור.

2.

לטענת המבקש, דינה של החלטת בית המשפט המחוזי להתבטל ולו מן הטעם שהיא נעדרת הנמקה. לגוף הדברים טוען המבקש כי בקשת המשיב לעיכוב ביצוע "עד לדיון בערעור" נעדרת הצהרה מפורשת מצד המשיב על כוונתו להגיש בפועל ערעור על פסק הדין (ומתברר כי המשיב אכן לא הגיש ערעור כאמור). עוד טוען המבקש כי ההחלטה נשוא הבקשה עומדת בסתירה להלכה הפסוקה לפיה עיכוב ביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי לטובת המדינה יינתן רק במקרים חריגים והמקרה דנן אינו נמנה עמם. המבקש מוסיף וטוען כי להחלטה זו עלולות להיות השלכות רחבות היקף על ציבור הנישומים ועל רשויות המס וגם מטעם זה ראוי לבטלה.

3.

משנתבקש המשיב להגיב לבקשה הודיע הוא באמצעות עו"ד צחור ביום 11.12.2008 כי נוכח מצוקתו הכלכלית אין הוא יכול לשאת בעלות הכנתה של תגובה נאותה, ועל כן ביקש עו"ד צחור לשחררו מייצוג המשיב. באותה הודעה שולבה אמירה כללית לפיה "אין זה ראוי, בנסיבות העניין, להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא, אשר הכיר את התיק על כל פרטיו". אורכות נוספות שניתנו למשיב להגיש

את תגובתו לבקשה ולהבהיר האם הגיש בפועל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לא זכו להתייחסות עניינית כלשהי מצידו.

4.

החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, והערעור דינו להתקבל.

החלטתו של בית משפט קמא נעדרת הנמקה, ולו תמציתית, ומשכך לא ניתן לעמוד על הטעמים שבגינם החליט להורות על עיכוב חלקי, כלשונו, של פסק הדין (השוו לעניין זה: רע"א 3150/08 גינות לאה בע"מ נ' בנק מזרחי – טפחות בע"מ (לא פורסם, 27.8.2008); רע"א 1858/08 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אמויאל (לא פורסם, 9.7.2008)). על אחת כמה וכמה מוקשית ההחלטה משום שניתנה בטרם הוגש ערעור על ידי המשיב וכאמור, מתברר כי בסופו של דבר לא הוגש על ידו הערעור כלל, עובדה השומטת אף היא כל בסיס לעיכוב הביצוע. אוסיף ואציין כי למעשה אין מדובר בהחלטה לעיכוב חלקי, אלא בפריסת החוב לתשלומים לאחר דחיית ערעור המשיב. זאת בלא שהדבר נתבקש כלל על ידי המשיב וממילא בלא שניתנה למבקש הזדמנות להגיב על כך.

בשל כל הטעמים המפורטים לעיל, הערעור מתקבל והחלטתו של בית משפט קמא מיום 15.9.2008 מבוטלת. אין צו להוצאות.