רע"א 8941/14 עו"ד רמי סינוואני נ. גילה שמע

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"א 18227-06-14, כב' השופט חגי ברנר .

להלן: ההחלטה ), במסגרתה נדחתה בקשת המבקש (השלישית במספר) לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא אשר חייב את המבקש לשלם למשיבים סכום של כחצי מיליון ש"ח.

הבקשה הראשונה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה ביום 27.6.2014 על ידי בית המשפט המחוזי. בקשה למתן רשות ערעור עליה נדחתה אף היא על ידי ביום 5.11.2014 (רע"א 4696/14). הבקשה השנייה לעיכוב ביצוע הוגשה לבית המשפט המחוזי בסמוך, ככל הנראה, להגשת הבקשה למתן רשות ערעור הקודמת לבית משפט זה. במסגרת הבקשה השנייה התבקש בית המשפט המחוזי להורות על הפקדת סכום פסק הדין בקופת בית המשפט. אף בקשה זו נדחתה ביום 6.7.2014 – נקבע כי הבקשה היא בעלת אופי ערעורי וכי בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו.

על החלטה זו לא ביקש המבקש לערער.

ההחלטה אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור – בייחוד בנסיבות המקרה ולנוכח השתלשלות ההליכים. כדעת בית המשפט קמא, אף אני סבור כי המבקש קרא לתוך ההחלטה הקודמת של בית משפט זה דברים שאין בה. כך או כך, אילו סבר המבקש כי ראוי היה לדון בבקשתו השנייה (להפקדת ערובה) לגופה, היה באפשרותו לבקש לערער עליה. ההצעה להפקדת ערובה – שניתנה כדוגמא בלבד במסגרת ההחלטה הקודמת – אינה מלמדת כשלעצמה כי ההחלטה בבקשה השנייה (שניתנה קודם לכן) הייתה שגויה. כמו כן, בניגוד לטענת המבקש, בית המשפט קמא אכן בחן את מאזן הנוחות על רקע החלופות המוצעות (עיקול ולחלופין הפקדת ערובה) ודחה אותן, מטעמים שאיני רואה מקום להתערב בהם במסגרת הנוכחית וכחלק מהביקורת הערעורית על ההחלטה. להשלמת התמונה יובהר כי שקלתי את ההחלטה מושא הבקשה דנא כיחידה בפני עצמה ולא מצאתי בסיס להעניק רשות ערעור.

בשולי הדברים יצוין כי לתיק בית משפט זה צורפה בקשה להוספת ראיות בערעור. נראה כי מדובר בטעות שכן הערעור תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי. המזכירות תמחק את הבקשה.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. בהעדר תגובה אין צו להוצאות.