רע"א 8944/99 יעקב צווינגבוים נ. ארד בע"מ

1.המשיבות הגישו כנגד המבקשים תובענה בעילות של הפרת זכויות יוצרים, הפרת חובות אמון, הפרת חוזה, גרם הפרת חוזה וגניבת עין. לכתב ההגנה, צרפו המבקשים כתב תביעה שכנגד. בהסכמת הצדדים פוצל הדיון בתובענה לשני שלבים. בראשון נדונה שאלת החבות ובשני תידון שאלת גובה הנזק.

ביום 27.7.1998 ניתן בבית המשפט המחוזי פסק-דין חלקי כנגד המבקשים, לעניין שאלת האחריות, ובאותו מעמד ניתן כנגד המבקשים צו מניעה קבוע, צו עשה, וסעד של מתן חשבונות. המבקשים נדרשו להמציא דין וחשבון, מאומת על-ידי רואה חשבון, בכל הנוגע לייצור המוצרים נשוא התובענה, ולמכירתם. ביום 10.12.1998 הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד על מנת לכלול בהם גם טענת קיזוז בשל הפרות חוזה, שבוצעו לטענתם, מצד המשיבות. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו, ובקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה נדחתה גם היא.

2.ביום 31.10.1999, פנו המשיבות לבית המשפט קמא בבקשה כתובה ובה התבקש בית המשפט לקבוע כי הן רשאיות לתקן את סכום התביעה שננקב בכתב התביעה המקורי, מסך של 370,000 ש"ח לסך של 4,937,792 ש"ח, זאת, מבלי להזקק לקבלת רשות לכך מאת בית המשפט. לטענת המשיבות התחוור להן גובה הנזק המדוייק רק לאחר שהתקבלו החשבונות מהמבקשים. מקום שתיקון סכום התביעה נובע ממתן חשבונות, כך הוסיפו, אין צורך ברשות מאת בית המשפט. בית המשפט המחוזי אימץ השקפה זו בציינו כי המשיבות שמרו לעצמן, בכתב התביעה, את הזכות לשנות מסכום התביעה לאחר קבלת דו"ח החשבונות - תוך שהן מציינות כי סכום התביעה הוערך לצורך חישוב האגרה בלבד. בית המשפט מצא גם כי למבקשים היה ברור מראש כי סכום התביעה יתוקן בהתאם לחשבונות שהוגשו.

3.על החלטה זו האחרונה נסבה בקשת רשות הערעור היום. לטענת המבקשים, שינוי סכום התביעה, גם אם הוא נובע ממילוי אחר צו למתן חשבונות, בנסיבות בהן התובע ציין כבר סכום תביעה משוער בכתב התביעה, יכול להעשות רק בדרך של הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה לפי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. הליכה בדרך זו, כך ציינו, תאפשר גם להם לתקן את כתבי הטענות שהגישו. לשיטתם, מתן אפשרות למשיבות לתקן את סכום התביעה ללא קבלת רשות, ובלא לאפשר תיקון כאמור מצד המבקשים, מקפח את זכויותיהם הדיוניות, בשל שתישלל מהם הזכות לגילוי מחודש של מסמכים.

4.אין לקבל את טענות המבקשים. עם הגשת כתב התביעה לא היה בידי המשיבות להעריך את גובה הנזק האמיתי שנגרם להן. הערכה זו יכולה להתבצע רק לאחר קבלת דו"ח החשבונות, ועל-כן בדין נקבו הם בכתב התביעה, בסכום מוערך לצורך שומת אגרת המשפט. מתקין התקנות נתן דעתו לאפשרות שתובע המבקש סעד של מתן חשבונות יתקשה להעריך את סכום התביעה בטרם יקבע, בשלב הראשון, אם הוא זכאי לסעד שכזה, ועל כן קבע במפורש בתקנה 16(ב) לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד1984- כי:

"היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער".

בנסיבות אלה ראה בית המשפט לנהל את הדיון על פי כתב התביעה המתוקן.

חששם של המבקשים כי בהעדר הליך נפרד לגילוי מסמכים יתקשו להתגונן כנגד התביעה המתוקנת, אינו מובן שהרי השערוך המחודש של סכום התביעה, בא בעקבות החשבונות שמקורם במבקשים עצמם. יתרה מכך: חזקה על בית המשפט כי במידת הצורך, אם ישתכנע כי יכולתם של המבקשים להתגונן במשפט נפגעה כתוצאה מקיומו של תיעוד נוסף, שלא הגיע לידיהם, ינקוט בדרך דיונית שתמנע פגיעה אפשרית זו.

בנתון להערה זו הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבות בסך של 5,000 ש"ח.