רע"א 8964/16 פלוני נ. פלוני

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.10.2016 (רע"א 49755-07-16, השופטת א' כהן ) . בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 18.7.2016 (ה"ט 31225-04-16, השופט ע' יריב ). ההליכים כולם נסבים על אי-היענות לבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

לצדה של בקשת רשות הערעור דנן הוגשה גם בקשה למתן סעד זמני, כמתואר להלן.

2.המבקשת הגישה לבית משפט השלום בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת על-פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: צו ) נגד המשיבה, שהיא שכנתה. המבקשת נימקה את הבקשה בכך שהמשיבה מזיקה לרכושה, פוגעת בפרטיותה, מטרידה אותה ומאיימת עליה. בדיון שהתקיים בבקשה הכחישה המשיבה את המעשים שיוחסו לה, טענה כי המבקשת הגישה נגדה תלונות שווא לגורמים שונים, והוסיפה כי המבקשת מתנכלת אליה בשל היותה טרנסג'נדרית.

3.ביום 24.4.2016 קבע בית משפט השלום כי אין מקום להיענות לבקשה. בית משפט השלום ציין בהחלטתו שהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, וכי הטענות שהוצגו בה לא נתמכות בראיות (להלן: ההחלטה הראשונה ). בית משפט השלום הוסיף כי הוא שקל לחייב את המבקשת בהוצאות אך בסופו של דבר החליט להימנע מכך בציינו כי "החלטה זו תשמש התראה למבקשת, שכן ככל שתוגשנה בקשות סרק נוספות מסוג זה, עלול בית המשפט לחייב בהוצאות".

4.לאחר מתן ההחלטה הראשונה המבקשת לא הגישה עליה ערעור אלא בקשה נוספת למתן צו. בית משפט השלום דחה בקשה זו על הסף בקבעו כי היא בקשת סרק, וכן כי מדובר ב"טענות ממוחזרות" שנדחו במסגרת ההחלטה הראשונה (להלן: ההחלטה השנייה ).

5.המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה השנייה, וזו נדחתה בבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי תמך במסקנותיו של בית משפט השלום, וקבע, לאחר עיון במכלול הראיות, כי אין ממש בטענותיה של המבקשת וכי "לא הונחה תשתית עובדתית מינימלית המצדיקה מתן צו".

6.הבקשה שבפני נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקשת, שאינה מיוצגת, סבורה כי נעשה לה עוול, וטוענת כי "מסגרת החוק מפקירה אותה ולא מגנה עליה", וכי "מסכת הטרדות אשר עוברת המבקשת ע"י המשיבה לא נפסקה אף במהלך ההליך המשפטי והוצגו ראיות עובדתיות אשר לא מותירות ספק". לצד בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לסעד זמני שהוגדר כ"צו הרחקה זמני עד אשר תינתן החלטה אחרת".

7.לאחר ששקלתי את הדברים אני סבורה שדין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. כלל ידוע הוא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים שבהם עולה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר עלול להיגרם למי מהם עיוות דין חמור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור שנסבה על החלטה שהייתה בעצמה החלטה "חוזרת" . לא מצאתי כי המקרה הנוכחי עונה לאמת מידה מחמירה זו. למעלה מן הצורך אציין כי מן המסמכים שבפני אמנם עולה כי קיימת עוינות רבה בין הצדדים, אך המבקשת לא הציגה – כפי שציינו הערכאות הקודמות – תשתית ראייתית של ממש לטענותיה.

8.לקראת סיום אוסיף, כי חרף המשקעים הקיימים בין בעלות הדין, יש לקוות כי תימצא הדרך למגוריהן זו בצד זו, על בסיס של כבוד הדדי וסובלנות.

9.סוף דבר: הבקשה נדחית. ממילא, נדחית גם הבקשה למתן סעד זמני שהוגשה בצדה. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.