רע"א 8967/96 קופת חולים מאוחדת נ. נכסי סינדיאנה בע"מ

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"א 1465/94, מכוחו נדרשת המבקשת לפנות דירה המוחזקת בידה.

פסק הדין נשוא הבקשה נמסר למבקשת, לפי עדותה, ביום 13.11.96. הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לראשונה לבית המשפט קמא ביום 13.1.97 ונדחתה ביום 10.3.97. ההחלטה על דחיית הבקשה על ידי בית המשפט קמא (כב' השופט י. גרוס) הסתמכה, בין היתר, על התחייבות המשיבה שלא להשכיר את הנכס שיפונה בשכירות מוגנת ולא לעשות בו דיספוזיציה. לטענת המבקשת, עשוי פינוי הדירה לגרום לתוצאות בלתי הפיכות, גם במסגרת הגבלות אלו, שכן המשיבה רשאית עדיין להשכיר את הדירה בשכירות חופשית ארוכת טווח.

לאחר שעיינתי בבקשה ובמסמכים שבפני החלטתי לדחות את הבקשה למתן צו עיכוב ביצוע. ההלכה היא, כי:

"פסק דין יש לבצע עם הינתנו בערכאה ראשונה. על המבקש עיכוב ביצוע להוכיח את קיומם של שני תנאים מצטברים: ראשית כי קיימים סיכויים טובים להצליח בערעור. שנית: כי אם יזכה בערעור, יהא זה מן הנמנע, או קשה, להחזיר את המצב לקדמותו, או כי ביצועו המיידי יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון" (ב"ש 227/87 קרן כימיקלים נ' ויטקו כימיקלים פ"ד מא (1) 713).

על פני הדברים, אין סיכויי בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת רבים. זאת לאור המבחנים המצרים שקבע בית משפט זה באשר למתן רשות ערעור (וראה: ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ

פ"ד לו (3) 123). זאת ועוד, על פי החלטתו של בית המשפט קמא הוגבל במידה מסוימת (אם כי לא מלאה) כוחה של המשיבה לפעול בנכס אותו אמורה המבקשת לפנות ובכך ניתן מענה מסוים לחששה של המבקשת. אין ספק, כי אם תצליח המבקשת בבקשת רשות הערעור, עלולים להיווצר קשיים בהשבת המצב לקדמותו. אולם כנגד קשיים אלה עומד הנזק הנגרם למשיבה כתוצאה מאי-קיומו של פסק הדין של בית המשפט קמא. באיזון הראוי בנסיבות אלה גוברת המשיבה.

הבקשה נדחית.