רע"א 8995/00 סלים סרוג'י נ. בית החולים הצרפתי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת, כי על המומחה הרפואי שנתמנה על ידי בית המשפט להתעלם מחוות דעת שהומצאה לו על ידי המבקשים. המדובר בחוות דעת בתחום הגנטי, אשר הוכנה על ידי מומחים מהמרכז הרפואי על שם מוצרט בשיקגו שבארצות הברית ( להלן: חוות הדעת ).

1.המבקשים הגישו תביעה לתשלום פיצויים בשל נזק גוף אשר נגרם למבקש מספר 1 במהלך הלידה. לטענתם, הנזק נגרם בשל רשלנות רפואית המיוחסת למשיב (הנתבע בבית המשפט קמא). במהלך הדיון בפני בית המשפט קמא הוצע, כי ימונה מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי מטעם בית המשפט אשר יחווה את דעתו האם המבקש מספר 1 סבל משיתוק מוחין אם לאו. הצדדים קבלו הצעה זו והסכימו על מינוי מומחה מטעם בית המשפט. כן הוסכם, כי שני הצדדים יעבירו לעיון המומחה מסמכים רפואיים הנמצאים ברשותם בעניינו של המבקש מספר 1, לרבות חוות דעת אשר הוגשו לתיק בית המשפט. הסכמה זו קבלה תוקף של החלטה, ועל פיה מונה כמומחה רפואי פרופ' שאול הראל ( להלן: המומחה ).

המומחה הגיש לבית המשפט הערכה ראשונית של מצבו של התובע, אשר התבססה על עיון בחוות הדעת ובחומר הרפואי. הערכתו הראשונית של המומחה, שהתבססה על קריאת התיק הרפואי וחוות הדעת, היתה כי אין נתונים מספיקים לגיבוש אבחנה של שיתוק מוחין ( cerebral palsy ) אצל התובע. לאור חוות דעת זו, קבל בית המשפט את עמדת המבקשים כי יש מקום שהמומחה יבדוק את המבקש 1 באופן אישי בטרם יגיש חוות דעת סופית.

בטרם נבדק המבקש 1 על ידי המומחה, הספיק האחרון לנסוע לארצות הברית, לעבור שם בדיקות רפואיות ולחזור לארץ כשברשותו חוות הדעת. חוות דעת זו הומצאה למומחה על ידי בא כוח המבקשים. יצויין, שבעת כתיבת ההערכה הראשונית על ידי המומחה לא היתה ברשות המבקשים חוות דעת המתייחסת לתחום הגנטי, ובפני בית המשפט עמדה רק חוות דעת מטעם המשיב. הודעה על המצאת חוות הדעת נשלחה למשיב והוגשה בקשה לבית המשפט קמא להגשת חוות דעת זו, על מנת שתהיה בפני המומחה קודם מתן חוות דעתו הסופית. בתגובה, הגיש המשיב בקשה לבית המשפט להורות למומחה להתעלם מחוות הדעת שהועברה אליו, בטענה שלפי ההסכם בין הצדדים חל איסור על המצאת חומר זה.

2.בהחלטה מיום 1.11.00 קבע בית המשפט קמא כי הדין עם המשיב וכי יש להורות למומחה להתעלם מחוות הדעת שהועברו אליו על ידי המבקשים. כך קובע בית המשפט בהחלטתו:

"כאמור מינויו של פרופסור הראל נעשה בהסכמת ב"כ הצדדים, בהתאם לתנאים שהוסכמו עליהם ואשר קיבלו תוקף של החלטה; על כן היה על ב"כ הצדדים, לנהוג על פי תנאים אלה שכאמור אחד מהם התיר הגשתן של חוות דעת רפואיות אשר הוגשו מטעם הצדדים לתיק ביהמ"ש ובמשמע אסר המצאת חוות דעת שלא הוגשו על ידי מי מהצדדים לתיק ביהמ"ש לעיונו של המומחה.

על כן ומאחר וחוות הדעת בה עסקינן לא היתה בין חוות הדעת שהוגשו מטעם התובע לתיק ביהמ"ש, לא היה מקום, כי חוות דעת זו תומצא למומחה ומשהומצאה בניגוד למוסכם, על המומחה להתעלם ממנה".

על החלטה זו של בית המשפט קמא הוגשה בקשת רשות ערעור זו. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, הוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש על פי הרשות שניתנה.

3.לדעתי, הדין עם המבקשים. הנני סבור, שאין להבין את הסכמת הצדדים להגשת חוות הדעת אשר בתיק בית המשפט למומחה, כאסור מכללא על המצאת חוות דעת נוספות, אם תהיינה, מטעם בעלי הדין על מנת שגם אלה תהיינה בפני המומחה. האמירה בהסכם באה לתאר מצב קיים - הגשת חומר בכתובים אשר בתיק למומחה - אך אין לפרשה כבאה להתנות, כתנאי למינוי המומחה, מתן חוות דעתו על סמך חומר זה בלבד, מבלי שבית המשפט יוכל להורות לו ליתן דעתו לחומר ראיות נוסף. אכן, בעת ההסכמה לא היתה למבקשים חוות דעת כזו. אך, כאמור, ההסכמה לא באה למנוע אפשרות שאם תהייה למבקשים חוות דעת בתחום הגנטי, תוכל גם זו להיות בפני המומחה, אם יחליט כך בית המשפט. לעצם העניין, כשקיימת בידם חוות דעת כזו, אך הוגן ובלתי מפלה הוא להורות כי בית המשפט יתיר גם להם להגיש חוות דעת למומחה על מנת שאף היא תהייה לנגד עיניו קודם מתן חוות דעתו.

4.על סמך האמור לעיל, מתקבל הערעור ונקבע בזה שחוות הדעת מטעם המבקשים אשר בית המשפט אסר להעמיד לעיון המומחה תועמד לעיונו קודם מתן חוות דעתו.

המשיב ישלם למבקשים את הוצאותיהם בבקשה זו וכן שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח ומע"מ.