רע"א 8998/15 -אצל כהן שרה האחים אמיר (פ.מ) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט א' אורנשטיין ) בפר"ק 1398-02 מיום 23.11.2015, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להורות על "החייאת" הליך ערעור.

רקע ותמצית הליכים

1.

המשיב 1 (להלן: הבנק ) הגיש תביעה כספית נגד המבקשת בגין חוב שלא שולם. במסגרת תביעה זו נתבעו גם בעליה של המבקשת וכן מספר ערבים לחובותיה כלפי הבנק. בין לבין נקלע הבנק להליכי חדלות פירעון, במסגרתם מונו לו מנהלים מיוחדים. אולם ההליכים נגד המבקשת והנתבעים הנוספים נמשכו גם לאחר כניסת הבנק להליכי פירוק ובמסגרתם מומשו בתיהם של חלק מהנתבעים הנוספים שהיוו בטוחה לחובה של המבקשת כלפי הבנק. חלק מהנתבעים הנוספים תבעו את הבנק וטענו, בין השאר, כי הבנק התנהל מולם במרמה. ביום 7.4.2003 הגישה המבקשת תביעת חוב נגד הבנק, שנמצא היה בפירוק, בסך 1,677,117 ש"ח. תביעה זו התבססה על טענות הנתבעים הנוספים במסגרת תביעתם. המנהלים המיוחדים דחו את תביעת החוב של המבקשת בציינם, בין היתר, כי מרבית טענות המבקשת מתייחסות לתקופה שקדמה לשני הסכמים שכרתה עם הבנק, האחד מיום 7.5.1998 והשני מיום 6.12.1998, במסגרתם הודתה המבקשת בנכונות היתרות בחשבון הבנק שלה וכן בתוקף המשכנתאות ששימשו כביטחון לתשלום. ביום 3.11.2005 ערערה המבקשת על החלטה זו לבית המשפט המחוזי (בש"א 23095/05). במסגרת החלטתו מיום 12.12.2005, הורה בית המשפט (השופטת ו' אלשיך ) על קבלת תגובת המנהלים המיוחדים בתוך 20 יום לערעור, שיימסר להם במסירה אישית על ידי המבקשת. מנקודת זמן זו, ובמשך תשע שנים, לא נעשה מאומה וביום 19.2.2007 נמחק הערעור.

ביום 7.1.2014 הגישה המבקשת בקשה ל"החייאת" הליך. המבקשת הסבירה שהתנהלותה נבעה בעיקר מנסיבות חיים קשות של העומדים מאחוריה, אשר איבדו את רכושם וירדו מנכסיהם.

החלטת בית המשפט המחוזי

2.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשת, בקובעו כי המבקשת לא שילמה את אגרת בית המשפט בעת שהגישה את הערעור ולא השכילה לעשות זאת במהלך כל השנים מאז הגשתו; כי המבקשת לא המציאה את הערעור וההחלטה מיום 12.12.2005 למנהלים המיוחדים כפי שהיה עליה לעשות; כי במשך שנים לא התעניינה המבקשת בגורל הערעור והתנהגה כמי שזנחה אותו; כי טענות המבקשת נדונו ונדחו על ידי בית משפט השלום במסגרת תביעתם של הנתבעים הנוספים, כאשר ערעור שהוגש על פסק דין זה נמשך; וכי לגופו של עניין קיימות אותן הודאות מפורשות של המבקשת בחובה ובתוקפן של אותן משכנתאות, במסגרת ההסכמים מיום 7.5.1998 ומיום 6.12.1998 , שלא עלה בידיה לסתור. כן צוינו מספר טעמים נוספים, אשר יש בכוחו של כל אחד מהם להצדיק את דחיית בקשת המבקשת, אולם אין צורך להידרש להם במסגרת ההליך דנא.

טענות המבקשת במסגרת בקשתה

3.

המבקשת טוענת נגד כל אחת מקביעותיו של בית המשפט המחוזי. בין השאר טוענת המבקשת כי במסגרת ערעורה הגישה בקשה לפטור מאגרה שהמשיבים לא טרחו להגיב עליה; כי אי המצאת החלטת בית המשפט מיום 12.12.2005 נבעה מכך שהמבקשת לא הייתה מיוצגת; וכי העובדה שלא התעניינה בערעור במשך השנים נובעת מאותה מצוקה כלכלית אליה נקלעו העומדים מאחוריה.

דיון והכרעה

4.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

5.

הבקשה אינה מגלה כל עילה בעטיה יש ליתן רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי [השוו: ע"א 3725/08 חזן נ' חזן , פסקה 48 (3.2.2011) (דיון בבקשת רשות לערער על החלטה בבקשה לביטול פסק דין); רע"א 4036/14 מסעודין נ' אלכסנדר קושניר מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב , פסקה 21 (29.12.2014) (דיון בבקשת רשות לערער על החלטה בבקשה לנקיטת הליכי בזיון בית משפט) ; רע"א 7209/14 משה נ' לשכת עורכי הדין , פסקה 10 (10.2.2015) (דיון בבקשת רשות לערער על החלטה בבקשה לביטול פסק דין)].

טענות המבקשת ממוקדות בעניינה הפרטני, נבחנו על ידי בית המשפט המחוזי ונדחו על ידו בצורה מנומקת. יתרה מכך, כפי שעולה מחומר הראיות הרלוונטי ובפרט משני ההסכמים מיום 7.5.1998 ומיום 6.12.1998 , סיכויי ערעורה של המבקשת להתקבל בנסיבות העניין הינם קלושים למדי. במצב דברים זה, דחיית בקשת רשות הערעור של המבקשת אינה טומנה בחובה, כלל ועיקר, השלכות מהותיות על זכויותיה . למעלה מן הנדרש, יוער כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי מקובלות עלי גם לגופן. כך לדוגמה ניכר כי די במחדלי המבקשת במהלך שנים – הן לעניין אי תשלום האגרה והן לעניין אי העמידה בהחלטת בית המשפט מיום 12.12.2005

– כדי להביא לדחיית ערעורה. מבלי להקל ראש בטענות המבקשת בדבר נסיבות חייהם של העומדים מאחוריה ובדבר אותה מצוקה כלכלית אליה נקלעו, אין בכך כדי להכשיר התנהלותה במהלך תקופה כה ארוכה. יצוין כי גם יתר קביעותיו של בית המשפט מקובלות עלי.

6.

סוף דבר, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובת המשיבים, איני עושה צו להוצאות.