רע"א 9035/02 ישראל ויטלזון נ. פנטאקום בע"מ

במסגרת תובענה שהגיש המבקש כנגד המשיבים, על דרך של המרצת פתיחה, הגיש המבקש בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, אולם בית המשפט העליון, מפי השופטת ד' דורנר, קיבל את בקשת רשות הערעור בקבעו כי "המבקש הניח תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה גילוי נרחב יחסית של המסמכים – חרף הפגיעה באינטרסים של פנטאקום [המשיבה 1] – שיאפשר למבקש למצות את הפוטנציאל הראייתי הגלום במסמכים". הדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי, על-מנת שיקבע הסדר מידתי לגילוי ועיון במסמכים. בעקבות החלטה זו, נתן בית המשפט המחוזי החלטה ובה קבע את אופן גילויים שדל המסמכים והעיון בהם.

או אז ביקשו המשיבים כי יותר להם למסור למערער שאלון, וכי ביצועו של צו הגילוי שאך ניתן יותנה במתן מענה לשאלון. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו, בקבעו כי יש בה משום ניסיון לעקוף את חובתם של המשיבים לאפשר גילוי ועיון במסמכים. עם זאת, נעתר בית המשפט לבקשת המשיבים לעכב את ביצוע הסדר הגילוי והעיון במסמכים, על-מנת לאפשר להם להגיש בקשת רשות ערעור כנגד ההחלטה בעניין השאלון.

כנגד ההחלטה לעכב את ביצוע הסדר הגילוי והעיון מופנית הבקשה שלפני. לטענת המבקש, לא הונחה בפני בית המשפט כל תשתית המצדיקה את עיכוב הגילוי והעיון במסמכים. המשיבים – כך הוא טוען – עושים כל אשר לאל ידם כדי להימנע ממילוי חובתם לגלות את המסמכים. המבקש מציין, בין היתר, כי מלכתחילה בחרו המשיבים שלא להגיש למערער שאלון, אך משניתן הצו לגילוי ועיון במסמכים ביקשו לעשות כן, בלא שפנו קודם לכן למערער בבקשה להשיב לשאלון, כמצוות תקנה 120(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. המבקש גורס כי אין למשיבים כל סיכוי לזכות בבקשת רשות הערעור. הוא מדגיש כי זה מכבר הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, ומבלי להביע עמדה לגופה של מחלוקת, הגעתי לכלל מסקנה כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא לעכב את ביצוע הסדר הגילוי והעיון, וזאת על-מנת שלא לחרוץ מראש את גורל בקשת רשות הערעור שהגישו בינתיים המשיבים, ואשר הועברה לתגובת המבקש.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.