רע"א 9055/96 גן אורנים בע"מ נ. מרכז הירידים והקונגרסים בישראל בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' סגן הנשיא השופט א. גורן) שקיבל את ערעורה של המשיבה על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

1.המשיבה הגישה נגד המבקשים כתב תביעה בו נתבקש סעד כספי של כ - 5 מליון ש"ח. במסגרת התביעה הגישה המשיבה בקשה להטלת עיקולים זמניים על נכסי המבקשים. בקשה זו נדחתה על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי, השופטת ע' צ'רניאק, מן הטעם שלא הונחה בה תשתית עובדתית לטענה שאי-מתן הצו המבוקש יכביד על ביצוע פסק הדין. בקשה מתוקנת שהגישה המשיבה נדחתה אף היא, על ידי השופטת צ'רניאק, מטעמים דומים.

2.המשיבה הגישה ערעור על החלטה זו. במסגרת הדיון בערעור נתן תחילה בית המשפט (כב' השופטת ה' גרסטל) סעד זמני למבקשת , ולאחר דיון במעמד צד אחד הורה על הטלת העיקולים המבוקשים, רובם ככולם. לאחר דיון שנערך במעמד שני הצדדים קבע בית המשפט (כב' סגן הנשיא, השופט א' גורן), כי משהראתה המבקשת, כי הנכסים העומדים לרשות המשיבה למקרה של מימוש פסק הדין אינם מספקים יצאה ידי החובה הקבועה בתקנה 360 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: "התקנות"). עם זאת לא מצא בית המשפט מקום להורות על מתן צו עיקול זמני על מלוא סכום התביעה ולפיכך הורה על הטלת עיקול זמני בסך 2.5 מליון ש"ח לגבי המבקשות 1 ו- 2 ובסך מליון ש"ח לגבי המבקש 3.

3.מונחת בפני בקשת רשות ערעור על פסק דין זה. המבקשים טוענים, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא ייחס משקל מיוחד לתיקון תקנה 360 לתקנות, לפיו יינתן צו עיקול זמני רק אם ראה בית המשפט כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין. עוד הם טוענים, כי נוכח חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ראוי להכביד יותר על מי שמבקש לפגוע בקניינו של אדם על דרך הטלת עיקול זמני. לשיטתם של המבקשים לא הרימה המשיבה את הנטל הנדרש לשם קבלת צו עיקול זמני, שכן הנתונים עליהם הסתמכה בבקשתה היו אנונימיים, ספקולטיביים ומופרכים. כמו-כן טוענים המבקשים, כי לא היה מקום להטיל עיקול על נכסי המבקש 3, בהיעדר יריבות בינו לבין המבקשת בעניינים נשוא התביעה.

4.המשיבה מתנגדת למתן רשות ערעור בבקשה זו. לשיטתה, לא התקיימו בבקשה הדרישות המקדמיות שקבע בית משפט זה למתן רשות ערעור שני בבית משפט זה. לגוף הדברים, טוענת המשיבה, כי בית המשפט המחוזי פעל לפי הדין ונתן את דעתו לכל יסודותיה של תקנה 360 לתקנות וכי בפני בית המשפט הוצג ביסוס עובדתי מספק למתן צו עיקול זמני.

5.לאחר שעיינתי במסמכים שבפני נחה דעתי שדין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעוררת כל שאלה בעלת השלכות חוקתיות, ציבוריות או משפטיות החורגות מתחומה של הבקשה הספציפית (וראה: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123). כל כולה עוסקת באופן בו החיל בית המשפט המחוזי את הוראות הדין על הנסיבות הספציפיות שבפניו. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לא נפלו פגמים המצדיקים את התערבותה של ערכאת ערעור. מקל וחומר שכך הם פני הדברים שעה שהמדובר בדיון במסגרת מתן רשות ערעור שני בפני בית משפט זה.

הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ש"ח.