פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9059/07
בפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקשת:
מפעלי תחנות בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
לירקס קפיטל בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב בה"פ 495/07 מיום 9.9.07, אשר ניתנה על-ידי כב'
השופט ש' שוחט
בשם המבקשת: עו"ד דב פישלר
החלטה
1.המשיבה הגישה בבית המשפט המחוזי בתל אביב תובענה על דרך המרצת הפתיחה כנגד המבקשת, ובה ביקשה כי יוצהר על זכאותה להירשם כבעלים של מקרקעין מכוח הסכם עם המבקשת. המבקשת, בכתב התשובה, ביקשה להעביר את הדיון לסדר דין רגיל (אם ניתנה באותו שלב החלטה בבקשה זו, הרי שהיא לא הוגשה לבית משפט זה, ובענייננו גם אין לכך חשיבות רבה). לאחר דיון בגדרו ויתרו הצדדים על חקירת מצהירים, המשיבה והמבקשת הגישו סיכומים, ולאחר מכן הגישה המשיבה סיכומי תשובה לפי רשות שקיבלה מבית המשפט. המבקשת ביקשה שסיכומים אלו יימחקו, בין היתר כיוון שכללו לדעתה טענות חדשות. בית המשפט נעתר לבקשה זו, אולם הוסיף כי אין משמעות הדבר כי טענות המשיבה אינן ראויות להישמע, ולפיכך תשקול המשיבה אם ברצונה להעביר את התובענה לסדר דין רגיל. המשיבה הודיעה על רצונה בהעברת התובענה לסדר דין רגיל, ובית המשפט נענה לכך. בקשה לביטול החלטה זו – נדחתה. על כל אלה יוצא קצפה של המבקשת בבקשתה שבפני, אשר סבורה כי בהחלטה להעביר התובענה לפסים של תביעה רגילה לא נשמעה עמדתה, לפיה שינוי המסלול הדיוני מחייב אותה לנהל מחדש תיק שניהלה כבר עד תומו, ומעניק למשיבה יתרון לאחר שראתה כבר את כל טענותיה של המבקשת. לטענתה, סמכות בית המשפט להעביר את המרצת פתיחה לסדר דין רגיל לא נועדה לרפא מחדלים דיוניים של המשיבה, אשר היא שביקשה מלכתחילה לנהל את הדיון על דרך של המרצת הפתיחה.
2.שאלת היותו של הליך המרצת הפתיחה האופן הראוי לבירור המחלוקות בין בעלי דין במקרה מסוים נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, הרשאית להחליט להפנות את הצדדים לתובענה בדרך הרגילה בכל שלב של הדיון (תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). המטרה העיקרית העומדת לנגד עיני בית המשפט בבואו להחליט בעניין זה הינה השגת יעילות דיונית, מבלי שדרישות הצדק תקופחנה. בית המשפט שלערעור אינו נוהג להתערב ככלל בהחלטה לברר את המרצת הפתיחה באמצעות תביעה רגילה (רע"א 5865/02 רותם אמפרט נגב בע"מ נ' Commercial Union Assurance Company Plc (לא פורסם) (2002); רע"א 3522/96 גדסי נ' אדוד (לא פורסם), פיסקה 2 (1996)).
3.בענייננו, החלטתו של בית המשפט המחוזי להפנות את המשיבה לבירור המחלוקות באמצעות תביעה רגילה (אשר המבקשת היא שטענה בתחילה לצורך בהעדפתו של מסלול זה) - הינה ראויה ואמורה לתרום לחקר האמת. הטרחה המיותרת שנגרמה למבקשת כתוצאה מההתנהלות הדיונית של המשיבה תוכל לבוא על תיקונה באמצעות פסיקת הוצאות מתאימה בסיומו של ההליך, ואינה מצדיקה כאן התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד.
4.הבקשה נדחית איפוא. בנסיבות העניין, כאשר לא נתבקשה תגובת המשיבים – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ז בשבט
התשס"ח (23.1.2008).
ש ו
פ ט