רע"א 5865/02 רותם אמפרט נגב בע"מ נ. C0MERCIAL UNION ASSURANCE COMPANY PLC

המבקשת מנהלת הליכי בוררות בלונדון, במסגרתם מתבררת אחריותה של המבקשת לנזקהּ של חברה אוסטרלית עמה התקשרה המבקשת בהסכם.

המבקשת הגישה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה כנגד המשיבה - חברת ביטוח בריטית - על דרך המרצת פתיחה ובה עתרה למתן הצהרה שלפיה תעודת הביטוח של המבקשת חלה על הנזק שהחברה האוסטרלית טוענת כי נגרם לה; כי על המשיבה לשאת בעלות הליכי הבוררות וכן בעלות כל תשלום בו תחויב המבקשת, אם תחויב, במסגרת הבוררות; וכי סירובה של המשיבה לעמוד בהתחייבויותיה מהווה הפרת הסכם הביטוח.

במסגרת הליכי קדם-משפט קבע בית-המשפט המחוזי, כי המבקשת מבקשת לעקוף התדיינות ישירה ועניינית בינה לבין המשיבה ולהימנע מהגשת תובענה לחיוב המשיבה לשאת בעלות הבוררות; וכי לפיכך יש להעביר את התובענה לפסים של תובענה רגילה.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה טענה המבקשת, כי הסעד המרכזי שביקשה הוא פרשנות פוליסת הביטוח, וכי הסעדים האחרים הם אך פועל יוצא של ההצהרה העיקרית.

יש לדחות את טענות המבקשת.

על-פי תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, בכל שלב של הדיון רשאי בית-המשפט, אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי-הדין לתובענה בדרך הרגילה או לדון בה כאילו הייתה תובענה בדרך הרגילה, ולשם כך רשאי הוא להורות על הגשת כתבי טענות.

במילים אחרות, בית-המשפט המחוזי רשאי לבחור את הדרך שבה יתנהל המשפט, ומשבחר בדרך של תביעה רגילה זוהי החלטה דיונית, שאין מקום לתת עליה רשות ערעור. שכן, כידוע בית-משפט זה אינו נוהג להתערב בהחלטות בעניינים הנוגעים לדרך ניהול המשפט, אשר נתונים לשיקול-דעתה של הערכאה הדיונית.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.