רע"א 9066/01 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ. חיים שטיין

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטים י' גולדברג, א' גרוניס, ע' פוגלמן) מיום 1.11.01 בבש"א 19607/99, בה דחה את בקשת המבקש לתיקון טעות סופר בפסק דינו, שניתן בערעור על פסק הדין של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת ד' מארק-הוראנצ'ק).

1.המבקש הגיש לבית משפט השלום תביעה כספית נגד המשיב, בה תבע את הסכומים המגיעים לו לטענתו מן המשיב בגין יתרת חובה של המשיב בחשבונותיו אצל המבקש. בכתב התביעה המקורי עתר המבקש לחייב את המשיב בתשלום החוב בצירוף ריבית בנקאית מיום הגשת התביעה. בעקבות התפתחויות שונות הגיש המבקש כתב תביעה מתוקן, בו תוקן סכום התביעה ובית המשפט התבקש לחייב את המשיב בריבית המותרת על-פי דין כפי שתיקבע מעת לעת על ידי התובע. בית משפט השלום דחה את תביעתו של המבקש בקובעו כי המשיב הוכיח את טענתו כי אינו חייב למבקש את סכום התביעה. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי התקבל בחלקו והמשיב חויב לשלם למבקש את סכום החוב בהתאם לחישוב שערך בית המשפט המחוזי ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

2.המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין, כך שבמקום "בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק" ייכתב בפסק הדין "בצירוף ריבית כפי שתיקבע מעת לעת על ידי המערער". בבקשתו טען המבקש, כי בכתב התביעה המתוקן ביקש לחייב את המשיב ב"ריבית המותרת על-פי דין כפי שתיקבע מעת לעת על ידי התובע", דהיינו בריבית שתיקבע על ידי המבקש מאת לעת ותהיה מותרת על-פי דין, ולא "בריבית המותרת על-פי דין", כפי שקבע בטעות בית המשפט. המשיב התנגד לבקשה. בין היתר, טען המשיב בתגובתו, כי המבקש לא העלה בפני בית המשפט המחוזי טענה כלשהי בגין הריבית, למרות שחישוביו של בית משפט השלום נעשו על-פי ריבית והפרשי הצמדה ולא על-פי ריבית בנקאית, ובית המשפט המחוזי אף הסתמך על הודאת המשיב בקיום חוב, המבוססת כולה על ריבית והפרשי הצמדה. כן טען המשיב, כי קביעתו של בית המשפט היא קביעה מהותית, שאינה ניתנת לשינוי על דרך של תיקון טעות סופר. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לתיקון טעות סופר מהטעמים המפורטים בתגובת המשיב.

3.על החלטה זו עותר המבקש ליתן לו רשות ערעור. המבקש טוען כי בכתב התביעה המתוקן עתר המבקש לחייב את המשיב בריבית כדין כפי שתיקבע מעת לעת על ידיו. כן טוען המבקש כי בית משפט השלום ערך תחשיב של הסכומים לפי ריבית בנקאית, פרט לסכום אחד לגביו נערך תחשיב לפי "הפרשי הצמדה וריבית כחוק", וכי בית המשפט המחוזי לא הסתמך בפסק הדין על הודאת המשיב בחובו למבקש, אלא בחן את הטענות לגופן.

4.לאחר שעיינתי בחומר שבפני נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-, מסמיך את בית המשפט לתקן טעות אשר נפלה בפסק הדין או בהחלטה והנובעת מהיסח דעתו של השופט בעת ניסוח דבריו. המדובר בדבר שנכלל בפסק הדין בשל שגגה או דבר שלא נכלל בפסק הדין אך היה במחשבות השופט ונשמט מפסק הדין. הסמכות הנתונה לשופט בסעיף זה לא נועדה לאפשר לו לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו ולאפשר לו תיקונים בפסק הדין, שאינם אלא מסווה לכתיבת פסק דין חדש, אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה. לתיקונים מהותיים בפסק הדין ניתן להביא רק על דרך של ערעור. כך למשל נפסק, ששינוי אופן חישוב הפרשי ההצמדה והריבית עולה כדי שינוי פסק הדין המקורי ומתן פסק דין חדש תחתיו (ראו: ע"א 150/90 סולל בונה בע"מ נ' ברק אור בע"מ , פד"י מז(4) 17).

5.במקרה זה, הטעות שלתיקונה עותר המבקש אינה בבחינת "טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה" כמשמעותם בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. בקשת התיקון מעוררת שאלה מהותית והיא האם יש לחייב את המשיב בתשלום ריבית בנקאית או בתשלום ריבית והפרשי הצמדה. לא לכך נועדה סמכות התיקון שבסעיף 81 לחוק בתי המשפט.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.