פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9071/10
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
תיאטרון הצפון מרכז אומנויות הבמה בית העם בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. ניצה בן צבי
2. התיאטרון העירוני חיפה בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בחיפה ב-ת"א 47549-11-10
מיום 6.12.2010 שניתנה על ידי כבוד השופט
רון
סוקול
בשם המבקשת:
עו"ד אריה בן-ארי
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' סוקול ), שלא נעתר לבקשת המבקשת – תיאטרון הצפון מרכז אומנויות הבמה בית העם בע"מ (להלן גם: תיאטרון הצפון ) – לתת צו מניעה האוסר על המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) ליתן שירותים מקצועיים למשיבה 2 – התיאטרון העירוני חיפה בע"מ (להלן: תיאטרון חיפה ).
2.
בארבע וחצי השנים האחרונות מכהנת המשיבה כמנהלת תיאטרון הצפון. היא ניגשה למכרז וזכתה בתפקיד מנהלת תיאטרון חיפה. היא עומדת להתחיל בתפקיד זה בתוך זמן קצר.
3.
ההסכם בין תיאטרון הצפון למשיבה נחתם ב-27.4.2006. על פי ההסכם, לכל צד שמורה הזכות להביא את ההסכם לידי גמר בהודעה מוקדמת בכתב, 30 יום מראש. המשיבה התחייבה במסגרת ההסכם לשמור על הסודות המסחריים של תיאטרון הצפון אשר יגיעו אליה במסגרת מתן השירותים. ההסכם כולל גם סעיף איסור תחרות שזה לשונו:
"22. המנהלת (המשיבה 1 – מ.נ.) מתחייבת שלא לפנות ללקוחות התיאטרון ושלא להתחרות בעסקיו אף במשך 12 חודשים לאחר תום תוקפו של הסכם זה".
המבקשת טענה כי היא זכאית לצו מניעה מכוח סעיף זה.
4.
בבית המשפט המחוזי הוגשו תגובות של המשיבה ושל תיאטרון חיפה. לאחר דיון, דחה בית המשפט את הבקשה לצו מניעה בהחלטה מנומקת ומפורטת. בית המשפט הסתמך בהחלטתו על ע"א 6601/96 AES System Inc . נ' סער , פ"ד נד(3) 850 (2000), לפיו חופש העיסוק גובר כאשר מנגד עומד רק האינטרס של המעביד לאי תחרות ואילו חופש החוזים גובר כאשר לצידו עומד אינטרס לגיטימי של המעביד כגון אינטרס קנייני או כעין קנייני. הגבלת תחרות "ערומה" – נוגדת את טובת הציבור. קיומו או העדרו של אינטרס לגיטימי מותנה, כך נקבע, בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
5.
בית המשפט עמד על כך שהמבקשת לא הצליחה להצביע על אינטרס לגיטימי שיש לה באיסור התחרות למעט מניעת התחרות עצמה. אין כאן רשימת לקוחות מיוחדת, רשימת הלקוחות הפוטנציאליים של שני התיאטראות – ידועה.
6.
בית המשפט הוסיף והדגיש כי ידע ניסיון וכשורים של עובד אינם בגדר סוד מסחרי המהווה אינטרס לגיטימי של המעביד עליו ניתן להגן. בית המשפט לא השתכנע כי קיים חשש ממשי שמעבר המשיבה לתיאטרון חיפה יגרום נזק ממשי למבקשת ויביא לפגיעה בה. המבקשת, כך ציין, עשתה חייל בעיסקה גם לפני בוא המשיבה ואין כל מניעה כי תעסיק מנהלים מוכשרים אחרים במקומה.
7.
עיינתי בבקשה ובתגובות שהוגשו לבית המשפט המחוזי, תגובות שצורפו על פי החלטתי מיום 9.12.2010. כן עיינתי בפרוטוקול הדיון. לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. אכן, הבקשה לא הבהירה מהם אותם "כלים שרכשה (המשיבה) בתיאטרון הצפון להצלחת מפעל המנויים". בית המשפט המחוזי התרשם כי אין תוכן קונקרטי מאחורי הדברים הכלליים הללו. אוסיף ואומר, כי כפי שציינתי לעיל, ההסכם כולל תניה נפרדת בדבר איסור פגיעה בסודות מסחריים. סעיף זה עומד לכל הדעות בעינו והוא מחייב את המשיבה גם נוכח החלטת בית המשפט שלא להוציא צו מניעה.
8.
עוד אוסיף, כי בשים לב לתקופת ההגבלה הקצרה – 12 חודשים – ההחלטה אם לתת או שלא לתת צו מניעה יש בה כדי להכריע, מבחינה מעשית, בגורל ההתדיינות כולה. על כן יש ליתן את הדעת במיוחד למאזן הנוחות. המשיבה תישאר למעשה ללא עבודה אם יינתן צו מניעה. מנגד, בית המשפט המחוזי לא השתכנע ואף אני לא השתכנעתי, כי יש, לכאורה, אינטרס קנייני או מעין קנייני של המבקשת, המצדיק את הוצאת הצו.
9.
הבקשה נדחית, משלא התבקשו תגובות נוספות לא יהיה צו להוצאות.
ניתנה היום, ו' טבת, תשע"א (13.12.2010).
ש ו פ ט ת