רע"א 908/01 יכין יצוא (תוצרת חקלאית טריה) בע"מ נ. TENGELMAN WARENHANDELS

בפניי בקשה למחוק קטעים מסיכומי התשובה של המערערת בערעור שבכותרת.

1.עילתה של הבקשה שבפניי בשלושה ראשים. ראש אחד נוגע לקבוצה של טענות, הנמצאות בסיכומי התשובה, ואשר על פי הנטען אין בהן אלא חזרה על האמור בסיכומים הראשיים של המערערת. ראש שני נוגע לקבוצת טענות, אשר בה יש, על פי הנטען, טענות חדשות שלא בא זכרן בסיכומים הראשיים מטעם המערערת. הראש השלישי נוגע לכך, שהסיכומים עומדים על חמישה עמודים, במקום ארבעה, כפי שנקבע בצו לסיכומים בכתב בתיק זה. אדון עתה בראשיה השונים של הבקשה שבפניי.

2.תקנה 448(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשרת, לפני תחילת הדיון בבית המשפט העליון, להורות לבעלי הדין לסכם את טענותיהם בכתב על הפרשה כולה או על שאלה מסויימת, בין בנוסף על טענות שבעל פה, כולן או מקצתן ובין במקומן. סעיף 90 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 מקנה לרשם של בית משפט סמכות "לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך...". בהמשכו, מונה הסעיף שורה של עניינים, על דרך ריבויים במסגרת העיקרון הכללי האמור. לעניין זה נפסק, כי סעיף 90 מסמיך רשם של בית משפט להורות על מחיקת קטעים מתוך סיכומים, מקום בו יש עילה לכך (ראו החלטת כב' המשנה לנשיא השופט ש' לוין בבש"א 2742/00 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' דיקלה חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ תקדין עליון 2000(3) 792; ראו גם החלטת כב' הרשם ש' צור בב"ש 153/86 צביח נ' מדינת ישראל פ"ד מ(2) 345). אשר להפעלתה של סמכות זו, כבר נאמר, בהקשר קרוב, כי

"חופש הטיעון של בעלי דין - ככל שאין בו כדי לשבש את מהלך הדיון, להכביד עליו, לפגוע בכבודם של בעלי הדין או בבית המשפט. התערבות יתרה בשלב זה עלולה לחבל בטיעוני הצדדים ולפגוע בטענות מהותיות על בסיס טעמים צורניים. מטעמים אלה, אין אני סבור, כי בית המשפט אמור לשמש 'עורך-על' של כתבי בי-דין, לקצרם ולנסחם לפי שיקול דעתו... אין משמעות הדבר, כמובן, כי בעל דין שהאריך בטיעוניו יתר על המידה, עירב עיקר וטפל או נקט לשון או סגנון שאינם ראויים יזכה מן ההפקר: הערכאה הנדרשת לגוף ההליך רשאית להביא אירועים אלה לתשומת ליבה ובמידה שתמצא לנכון - גם לחייב את בעל הדין בהוצאות... או אף להורות על נקיטת הליכים משמעתיים או פליליים כנגדו... אולם, ככלל, דומה, כי מוטב להימנע מ'מניעה מוקדמת' ומהגבלת זכות הטיעון..."

(דברי כב' הרשם א' זולטי בע"א 1252/00 חייק נ' ארזי דינים עליון נח 46, בפיסקה 4).

על רקע כללי זה, אדון בטענות הצדדים בבקשה שבפניי.

3.טענות שהופיעו בסיכומים העיקריים של המערערת . המשיבה טוענת, כי דינן של טענות רבות בסיכומי התשובה מטעם המערערת להימחק, בשל היותן חזרה על האמור בסיכומים העיקריים מטעם המערערת.

לא מצאתי מקום להיעתר לראש זה של הבקשה.

(א) אמנם, מטרתם של סיכומי תשובה אינה לשמש במה לחזרה על טיעונים שהועלו, אלא לאפשר למערער להתייחס, על דרך התשובה, לטיעונים שהועלו במסגרת סיכומי התשובה של המשיב בערעור. עם זאת, מעצם טיבם של הדברים עשויה להיות חפיפה לא מבוטלת בין תשובה לטיעוני המשיב לבין חזרה על טענות ראשיות של המערער, באופן שיהיה זה מתבקש לחזור, ולו בתמצית, על טענות שהועלו בסיכומים העיקריים.

(ב) על דרך ההמחשה, דברים אלה אמורים, למשל, בטענות של המערער על כך שאין המשיב מתמודד עם טענות כאלה ואחרות שבערעור. טענות כאלה מקומן הטבעי הוא בסיכומי תשובה. עם זאת, מן ההכרח הוא כי תהיה בהן חזרה על טיעונים בסיכומים הראשיים שבערעור. זאת ועוד, קיימת אפשרות לחפיפה בין סיכומים ראשיים לבין סיכומי תשובה גם במצב בו המערער מבקש לעשות שימוש בסיכומי התשובה על מנת לאזן את דרך הצגת טיעוניו בסיכומי התשובה של המשיב. גם במצב זה, יהיה זה טבעי עבור המערער לחזור על עיקרי טענותיו, על מנת להעמיד באור הנכון, לשיטתו, את שהוא טוען לו.

(ג) שיקול זה פועל כנגד מחיקת טענות בסיכומי תשובה של מערער, רק משום העובדה שטענות אלה הופיעו בסיכומיו העיקריים. לשיקול זה מתווסף שיקול נוסף. החזרה על הטענות שבסיכומים הראשיים אינה מקנה למערער יתרון משמעותי על פני המשיב. היא אינה חושפת את המשיב לסכנה, כי יהיו טענות של המערער אשר לא ניתנה למשיב הזדמנות נאותה להתייחס אליהן באורח ענייני בסיכומיו שלו. אכן, ככל שאין בחזרה על הנטען בסיכומים הראשיים כדי להוסיף לאמור בהם, קשה לראות איזה נזק היא עלולה לגרום לצד שכנגד. על רקע זה, נדחתה בקשה למחיקת טענות בסיכומים בע"א 329/97 ולטר יעקב, בית המכונית חיפה בע"מ נ' ליאון גולדברג (1947) בע"מ

דינים עליון נז 680, בנימוק כי לא היה בטענות שנתבקשה מחיקתן אלא חזרה על האמור בכתב טענות אחר, שהיה בפני בית המשפט, אשר כשלעצמה לא היתה בה כל פגיעה בצד שכנגד.

(ד) אמנם, יש בחזרה על טיעונים שכבר הועלו, אם היא נעשית שלא לצורך, כדי להלאות את בית המשפט לשווא. עובדה זו תומכת באפשרות מחיקתן של טענות מסוג זה. יחד עם זאת, נראה לי כי יצירת אבחנות פנימיות בשאלת תכליתה של החזרה על טענה פלונית לא תוסיף יעילות לדיון, אלא תרבה התדיינויות, בלא שתביא תועלת מרובה. בשים לב לכך, ובהינתן המגמה היסודית של חופש טיעון לצדדים, נראה לי כי בטענה לחזרה על טענות שכבר הועלו אין עילה מספקת להורות על מחיקתן של טענות כאלה מכתב תשובה, בהעדר נסיבה מיוחדת המצדיקה זאת.

(ה) מעבר לשיקולים אלה יש להוסיף עוד, כי עיון בסיכומי התשובה מטעם המערערת בערעור שבכותרת מעלה, כי בסעיפים הספציפיים, לגביהם נטען לחזרה על טענות שכבר הועלו על ידי המערערת בסיכומיה הראשיים, ישנן חזרות מסויימות על הנטען בסיכומים הראשיים, אך אלה נקשרות למה שנאמר (ומה שלא נאמר) בסיכומי המשיבה. גם על רקע זה, איני סבור כי נפל פגם בסיכומי התשובה מטעם המערערת מבחינה זו, ונראה לי כי יש לדחות את עתירת המשיבה בראש טענות זה.

4.(א) טענות חדשות שבסיכומי התשובה מטעם המערערת. ברמה העקרונית, יש הבדל ברור בין טענות חדשות שבסיכומי תשובה לבין חזרה על טענות שכבר הועלו. העלאתה של טענה, לראשונה, במסגרת של סיכומי תשובה, נוטה לפגוע בצד שכנגד, הואיל והיא מונעת ממנו להגיב לטענה זו במסגרת טיעונו הכתוב. בכך יש כדי להקנות למערער יתרון בלתי הוגן, ועל כן נמנע בית המשפט לא אחת מלדון בטענות מסוג זה, אשר לא ניתנה למשיב הזדמנות נאותה להתייחס אליהן (ראו ע"א 328/94 מילר נ' יוסף פ"ד נ(3) 378, פיסקה 4; ע"א 776/80 ISRAEL BRITISH BANK (LONDON) LTD. (IN LIQUIDATION)

נ' עיזבון ולטר נתן ויליאמס ז"ל פ"ד לח(3) 645).

(ב) ניתן לתאר מצבים, בהם גם העלאתה של טענה חדשה בסיכומי תשובה לא תהא, בהכרח, בלתי לגיטימית. כך הדברים, למשל, כאשר מועלית טענה חדשה או מפתיעה בסיכומי תשובה, אשר המענה לה מצריך טענה שלא הועלתה מלכתחילה על ידי המערער. עם זאת, מקום בו אין טענה כי כך הדבר, או כי היה טעם טוב אחר שלא להעלות טענה פלונית בסיכומים הראשיים, ובסיכומים מטעם המערער מופיעה טענה חדשה שלא נזכרה בהודעת הערעור או בסיכומים הראשיים, הרי שלכאורה אין הצדקה להעלאת טענה כאמור, וניתן לשקול את מחיקתה מן הסיכומים. לא למותר להזכיר, בהקשר זה, את הוראת תקנה 415 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי המערער לא יטען ולא יקבלו מפיו נימוק התנגדות שלא פורש בכתב הערעור אלא ברשות בית המשפט, וכי רשות כזו לא תינתן אלא אם כן הראה טעם מספיק לכך. בכך ניתנת הגנה לאינטרס המשיב, שלא ימצא עצמו מופתע מול טענות שלא ניתנה לו הזדמנות ראויה להתמודד עימן. הותרת טענות חדשות בסיכומי תשובה עלולה לסכל, במידה רבה, את ההגנה על אינטרס זה של המשיב. לכן, בהעדר טעמים לסתור, יש במצבים אלה טעם טוב למחיקת טענות חדשות, אשר באו בפני בית המשפט לראשונה בשל סיכומי התשובה של המערער.

5.כיצד באים הדברים לידי ביטוי במקרה שבפניי? הטענות אשר המשיבה טוענת כי הן טענות חדשות הן אלה שבסעיפים 7, 10, 17 ו-20 לסיכומי התשובה מטעם המערערת. אתייחס באופן פרטני לטענות אלה.

(א) הטענה שבסעיף 7. טענה זו באה לתקוף את קביעתו של בית משפט קמא על כך שהוכח בראיות מספיקות כי המשיבה שילמה למשיבה הפורמלית עבור משלוחים שסופקו לה, בכל הנוגע לביסוסה של קביעה זו על חשבוניות שהוצאו על ידי המשיבה הפורמלית למשיבה. טענה זו באה להתמודד עם פסק דינה של הערכאה הקודמת, ומקומה היה בהודעת ערעור או בסיכומים כאמור. אין היא נובעת מדבר האמור בסיכומי התשובה. חרף זאת, לא הועלתה הטענה בהודעת הערעור או בסיכומים העיקריים מטעם המערערת. במצב זה, ובהעדר הסבר מספק מאת המערערת לכך שהטענה מועלית לראשונה בסיכומי התשובה מטעמה, דין טענה זו להימחק.

(ב) הטענה שבסעיף 10. טענה זו באה לתקוף את הסתמכותו של בית משפט קמא על התאמה שמצא בין החשבוניות הנזכרות לעיל לבין צילומים שהוצגו על ידי המשיבה בבית משפט קמא. גם טענה זו מקומה היה בהודעת הערעור ובסיכומים העיקריים, ואף היא לא הועלתה באף אחד מאלה. דינה של טענה זו, אשר אף לגביה לא הוסבר מדוע לא הועלתה בשלב קודם של ההתדיינות, להימחק אף היא.

(ג) הטענה שבסעיף 17. בטענה זו תוקפת המערערת את פסק דינו של בית משפט קמא, בטענה כי היה מבוסס על עדות יחידה בלא סיוע, בניגוד לאמור בסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש]. טענה זו מופיעה בהודעת הערעור (סעיף 43 להודעת הערעור). היא אינה מופיעה בסיכומים העיקריים של המערערת. מבחינה זו, היתה המשיבה רשאית לראות את המערערת כמי שזנחה טענה זו (ראו ע"א 172/89

סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1) 311, בפיסקה 6 לפסק הדין). עם זאת, ניתן לראות את הטענה, בעיקרו של דבר, כטענה שהיא בבחינת מסקנה משפטית, הנובעת מטענותיה האחרות של המערערת לעניין אי היכולת לסמוך על מסמכים שהוגשו, ובדבר אי העדתם של עדים רלוונטיים על ידי המשיבה. במצב זה, איני מוצא כי בהעלאת טענה זו בשלב של סיכומי התשובה יש משום פגיעה כזו במשיבה, המצדיקה את מחיקתה.

(ד) הטענה שבסעיף 20. טענה זו תוקפת את האופן בו יישם בית משפט קמא את מאזן ההסתברויות בנסיבות העניין. הבסיס לטענה זו נמצא, בעיקרו, בסעיף 38 להודעת הערעור, אף כי סעיף זה אינו קושר את מחדליה הנטענים של המשיבה לנושא מאזן ההסתברויות. טענה זו אינה מופיעה בסיכומיה העיקריים של המערערת, אך האמור בסעיף 38 להודעת הערעור זוכה להתייחסות מפורטת בסיכומים העיקריים. גם כאן, איני מוצא בסעיף 20 האמור לסיכומי התשובה מטעם המערערת משום פגיעה ממשית במשיבה, המצדיקה צעד של מחיקת הטענות.

(ה) יוצא כי עיקר הקושי נוגע, בנסיבות העניין, לטענות שבסעיפים 7 ו-10 לסיכומי התשובה מטעם המערערת. המדובר, בפשטות, בשני נימוקים לתקיפת פסק דינה של הערכאה הקודמת, אשר לא נזכרו בהודעת הערעור או בסיכומים העיקריים מטעם המערערת. רשותו של בית המשפט להעלאת טענות אלה לא נתבקשה, ולא נתקבלה. העלאת טענות אלה היא הפרה של האמור בתקנה 415 הנזכרת. יש בה גם משום פגיעה במשיבה, אשר לא ניתנה לה הזדמנות להתייחס אליהן בסיכומיה. לא נעשה כל ניסיון מטעם המערערת להסביר את המקום והעיתוי בו בחרה להעלותן, או להפנות למקום שהוא בהודעת הערעור או בסיכומיה הראשיים בהם נטענות טענות אלה. המדובר, לגבי שתי טענות אלה, במצב ברור של ניסיון של המערערת לבצע מקצה שיפורים בסיכומיה, תוך פגיעה בצד שכנגד.

אמנם, משקלן היחסי של טענות אלה במכלול הטיעון הכולל של המערערת אינו רב, ואין הן משנות את מרכז הכובד של טיעוני המערערת או את מהותן העיקרית. עם זאת, סדר הדברים הנכון הוא כי המערערת לא תעשה דין לעצמה, ותבקש את רשותו של בית המשפט להעלאתן. בכך גם תינתן הגנה נאותה לעניינם של המשיבים. משלא פעלה המערערת בדרך זו, אני נעתר לבקשה למחוק טענות אלה.

6.היקף הסיכומים . המשיבה טוענת, כי בהיקפם, חרגו סיכומי התשובה מן ההיקף שנקבע בצו לסיכומים בכתב של כב' הרשם ב' אוקון מיום 24.6.01. ברם, עיון בסיכומים האמורים מעלה כי החריגה הנטענת שולית ואינה מצדיקה התערבות. היקפם של הסיכומים עומד, אמנם, על חמישה עמודים, במקום על ארבעה, כפי שנקבע בצו לסיכומים בכתב. עם זאת, גודל האות בה נעשה שימוש גדול מזה עליו הוחלט, באופן שמביא לכך שהיקף הטיעון בפועל אינו גדול משמעותית מזה שעליו הוחלט, גם אם אביא בחשבון כי חלק מן הטיעונים ערוך, משום מה, ברווח בודד בין השורות. על כן, אין בידי לקבל את הבקשה גם לגבי עניין זה.

סוף דבר, דין הבקשה בעיקרה להידחות, בנתון לאמור בסעיף 5(ה) לעיל. עם זאת, איני עושה צו להוצאות בבקשה זו, נוכח העובדה שבחלקה הייתה הבקשה מעוגנת בהפרות דיוניות מצד המערערת.