פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9100/17
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקש:
גיא דניאל בנאמו
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד חיות גרינברג, מנהלת מיוחדת
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ח' פלינר) מיום 26.10.17,
בפר"ק 47183-01-15
בשם המבקש:
עו"ד זיו עירוני
החלטה
לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 26.10.2017, בתיק פר"ק 47183-01-15 (כב' השופטת ח' פלינר ) בגדרה נדחתה בקשה למתן הוראות למשיבה 1 לחקור את בעלי מניות הרוב של החברה בפירוק.
הרקע לבקשה
1.
להלן העובדות בקליפת אגוז. משיבה 1 מונתה למנהלת מיוחדת במסגרת הליכי פירוק של חברת אי.ג'י.אל – מעבדות יורוג'ום (ישראל) בע"מ (בפירוק) (להלן: החברה ). המבקש שימש במשך שנים רבות כמנכ"ל החברה והחזיק ב-30% ממניותיה.
2.
במסגרת הליכי הפירוק של החברה, הגישה משיבה 1 בקשה למתן הוראות ובה עתרה לחייב את המבקש באופן אישי בסך של בין 12,000,000 ש"ח לבין 17,000,000 ש"ח. המבקש טען כי דינן של טענות אלה להתברר במסגרת תביעה רגילה ולא במסגרת בקשה למתן הוראות. בית המשפט קיבל את עמדת המבקש, ותביעה כאמור הוגשה על ידי משיבה 1.
3.
המבקש אף הוא הגיש לבית המשפט מספר בקשות למתן הוראות למשיבה 1, בהן התבקש בית המשפט להורות לה, בין היתר, ליתן פירוט באשר לחקירות שנעשו על ידה לבעלי מניות הרוב. בתגובתה מיום 26.10.2017 טענה משיבה 1 כי אין מקום להיענות לבקשה נוכח שיקול הדעת הרחב המוקנה לבעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון ונוכח כוונתו של המבקש להעיד את בעלי מניות הרוב במסגרת ההליך הנוסף המתנהל מולו. כן נטען כי המבקש קיבל מענה מפורט לשאלותיו, ואין כל מקום לחידוש בקשתו חסרת תום הלב, שהוגשה בשנית בסמוך לתביעה שהוגשה כנגדו. עוד באותו יום ניתנה החלטת בית המשפט שדחתה את הבקשה. בית המשפט קבע כי המבקש לא הביא אינדיקציה ראשונית בדבר הצורך לחקור את בעלי מניות הרוב בחברה. טעם נוסף לדחיית הבקשה היה ההליך הנוסף המתנהל בין משיבה 1 לבין המבקש שפורט לעיל, במסגרתו יתאפשר למבקש להעלות טענות הנוגעות לבעלי מניות הרוב. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנא.
4.
בבקשה נטען כי שגה בית המשפט בקבעו כי לא ניתנה על ידי המבקש אינדיקציה ראשונית על כך שיש מקום לחקור את בעלי מניות הרוב. לטענת המבקש, בית המשפט התעלם מחבירתם של בעלי מניות הרוב למתחרה העיקרית של החברה וכן מכך שבמקביל לחבירה זו הגישו בעלי מניות הרוב בקשה לפירוקה של החברה. לשיטת המבקש, צירופן של עובדות אלה מבסס מעבר ל"אינדיקציה ראשונית" את החשד להתנהגות לא ראויה לכאורה של בעלי מניות הרוב. עוד נטען כי שגה בית המשפט בקבעו כי המבקש יוכל להעלות טענות הנוגעות לבעלי מניות הרוב במסגרת ההליך הנוסף המתקיים בינו לבין משיבה 1. לכך שני טעמים: ראשית , טענות המבקש כלפי בעלי מניות הרוב אינן רלוונטיות לתביעה כנגדו ואין בכוונתו להעלותן במסגרת התביעה, מחמת היעדר רלוונטיות; שנית , הליך התביעה נגד המבקש אינו הליך בו משיבה 1 יכולה להפעיל את הסמכויות המוקנות לה במסגרת תפקידה. לשיטת המבקש, את טענותיו נגד בעלי מניות הרוב יש לברר במסגרת תיק הפירוק ובמסגרתו בלבד.
דיון והכרעה
דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.
5.
הבקשה מכוונת לעניין התערבות בית המשפט בשיקול דעתה של משיבה 1, שהיא בעלת תפקיד מטעם בית המשפט בהליך פירוק, לגבי אופן ניהול החקירה בעניינה של החברה. בבקשות מסוג זה, רף ההתערבותה של ערכאת הערעור גבוה ובית משפט זה ייעתר להן רק במקרים חריגים במיוחד, כאשר בהחלטת הערכאה הדיונית נפלה טעות גלויה וברורה המחייבת התערבות. אבהיר את עמדתי.
6.
המחוקק נתן בידי בעל תפקיד בהליך פירוק חברה סמכויות לנהל חקירות על מנת לסייע לבעל התפקיד לאסוף מידע לשם מילוי תפקידו. הסעיף הרלוונטי לענייננו הוא סעיף 288(א) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, המורה כדלקמן:
"בית המשפט רשאי בכל עת, לאחר שמינה מפרק זמני או לאחר שנתן צו פירוק, להזמין נושא משרה בחברה או כל אדם הידוע כמחזיק נכסים של החברה או החשוד בכך או הנראה כמי שחייב לה כסף או שהוא יכול, לדעת בית המשפט, למסור מידע בדבר ייזום החברה, ייסודה, מסחרה, עסקיה או נכסיה, ורשאי הוא לחקור אותו באזהרה בכל הענינים האלה, בעל פה או בשאלון שבכתב, לרשום את תשובותיו ולדרוש שיחתום עליהן"
7.
לכאורה, מלשון הסעיף נלמד כי סמכות החקירה מסורה לבית המשפט לבדו, אך נפסק זה מכבר כי בית המשפט מוסמך להאציל סמכות זו לבעל תפקיד מטעמו (ראו: רע"א 5388/97 יוסי ינוב נ' דן אחיעזר, עו"ד , פ"ד נב(1) 199 (1998) (להלן: עניין ינוב ) ). חקירה מכוח סעיף זה מכונה חקירה פרטית, אך השופטת ט' שטרסברג-כהן עמדה זה מכבר על כך שהחקירה ה"פרטית" אינה "פרטית" על-פי פשוטו של הביטוי אלא:
"מטרת החקירה הנערכת על-פי סעיף 288 הינה לסייע למפרק, הנכנס לתפקידו כזר שאינו בקיא בענייניה ובעסקיה של החברה, ולתת בידו כלים לקבלת מידע בדבר ייזומה של החברה, ייסודה, מסחרה, עסקיה או נכסיה; להתחקות אחר האירועים והסיבות שהביאו לקריסתה ולבחון את שאלת קיומה של תשתית לגיבוש עילות תביעה מצד החברה" (עניין ינוב, עמ' 205-204. ראו גם: ע"א 6919/15 עו"ד שאול ברגרזון נ' אשפלסט תעשיות פלסטיק בע"מ (17.7.2017)).
הסמכות לערוך חקירות נתונה אפוא לבעל התפקיד על מנת לגשר על פערי מידע, שכן הוא מגיע "מן החוץ", ונדרש ללמוד על מצבה של החברה והתנהלותה. בניהול החקירה הפרטית פועל בעל התפקיד כ"זרועו הארוכה" של בית המשפט. אין משמעות הדבר כי יש לו יד חופשית ובלתי מבוקרת, שכן בית המשפט של פירוק מופקד על הפיקוח על כלל פעולותיו (ראו: רע"א 8997/07 צלר נ' עופר גבריאלי, עו"ד – מפרק חברת שט-גד שירותי טרקטור בע"מ (בפירוק) , פסקה 11 (22.12.2008)). עם זאת, ככלל, לבעל התפקיד בהליכי פירוק שיקול דעת רחב באשר לאופן ניהול ההליך, וניהול החקירות במסגרתו בפרט. לפיכך, כאמור, בית משפט זה יתערב בשיקול דעתו של בית המשפט בעניינים מסוג זה רק במקרים חריגים במיוחד, כאשר בהחלטת הערכאה הדיונית נפלה טעות גלויה וברורה המחייבת התערבות. ברם, לא מצאתי כי הבקשה דנא קרובה לעמוד באמות מידה אלה.
8.
בענייננו, הבקשה אינה מכוונת לחסום את משיבה 1 מחקירה של נושאי משרה או אנשים אחרים רלוונטיים, כי אם לחייבה לפעול בדרך הנראית דווקא בעיני המבקש. יתרה מכך, החלטתו של בית המשפט אינה סותמת את הגולל על האפשרות כי בעלי מניות הרוב ייחקרו על ידי משיבה 1 בהמשך הדרך, ככל שתסבור כי הדבר נחוץ בעיניה. כמו כן, כפי שציין בית המשפט המחוזי, באפשרותו של המבקש לחקור אותם בעצמו במסגרת ההליך המקביל המתנהל מול משיבה 1.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ז' בטבת התשע"ח (25.12.2017).
ש ו פ ט