רע"א 9130/02 אורבונד שיווק בע"מ נ. עזרא לוי

זו הוגשה בקשת רשות ערעור על ידי המשיבים, אשר התקבלה על ידי ונידונה בפני כערעור. בהחלטתי מיום 19.12.01 קיבלתי את הערעור לעניין העמדת הדיון, תוך שציינתי ש"עשוי להיות יתרון באיחוד הדיון בתובענות כולן, אלא שבעניין זה איני מביע דעה, ולצורך הכרעה בו מוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי".

3.לאחר החלטה זו, הגישה המבקשת, ביום 21.04.01, לסגן נשיא בית המשפט המחוזי- כבוד השופט קלינג- בקשה לאיחוד הדיון בשתי התביעות. בהחלטתו דחה סגן הנשיא את הבקשה, תוך שהוא מסתפק באבחנה ש"עצם אורכה של הבקשה מלמד על הסיבוך שיווצר עם איחוד הדיון". כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שבפניי.

4.המבקשת טוענת כי שגה בית המשפט קמא כשסירב לאחד את הדיון בתביעות. זאת מפני שהיא גורסת, כי קיימת זהות במסכת העובדות אשר הולידה את התובענות, במסכת הטענות העולה בכל אחת מהתובענות, ובשאלות של עובדה ומשפט הכרוכות בהכרעה בהן. התובענות כולן, עניינן מערכת היחסים בין המבקשת לקבוצת מ.ה.י.ר, ולכן מסכת הראיות בכל אחת מהתובענות זהה כעקרון, והצדדים לכל התובענות זהים בפועל, גם אם להלכה מדובר בגורמים שונים.

לטענת המשיבים, החלטתו של בית המשפט המחוזי היא החלטה מתחום סדרי הדין, ואין להתערב בה. גם לגופו של עניין, תומכים המשיבים בהחלטת בית המשפט קמא. הם טוענים כי אין מקום לאחד את הדיון בתביעה השנייה, שהיא תביעה לסעד הצהרתי שאינה מצריכה בירור עובדתי של טיב מערכת ההסכמים בין המבקשת לקבוצת מ.ה.י.ר, עם התביעה הראשונה בה כרוך בירור עובדתי מורכב ומסובך. איחוד שכזה, לפי המשיבים, רק יעכב את בירור התביעה השנייה שלא לצורך.

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, וביתר המסמכים, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. כל התביעות בפרשה זו סבות סביב אותה שורת אירועים עובדתיים, ולכן יש לאחד את הדיון בהן לפי תקנה 520. התביעה השנייה, היא אמנם לסעד הצהרתי ולכאורה אין היא מחייבת עמידה על פרטי ההתקשרויות בין המבקשת לקבוצת מ.ה.י.ר, אולם כל הצורך בתביעה זו קם בשל עסקאות אלה. אם לא ייקבע כי קבוצת מ.ה.י.ר חייבת כספים למבקשת - אותה קביעה שלה נדרש בית המשפט בתביעה הראשונה - מובן שתתייתר התביעה שיוצהר כי נכסי המשיבה 3 שייכים לקבוצת מ.ה.י.ר.

בסופו של דבר, כל התביעות הקשורות בפרשה נשוא התדיינות זו, אף אם חלקן מעלות שאלות משפטיות שונות, יחייבו עמידה על היחסים בין המבקשת לקבוצת מ.ה.י.ר ועל היחסים בתוך קבוצת מ.ה.י.ר. לכן גם העובדה כי המשיבים הגישו בינתיים תביעה נזיקית נוספת כנגד המבקשת (בה נטען, בין השאר, כי תביעותיה של המבקשת נשוא בקשה זו הינן עוולות שכל מטרתן מיטוט עסקי המשיבים), עובדה שהמשיבים רואים בה שינוי נסיבות המחייב את דחיית הבקשה, אין בה כדי למנוע את איחוד הדיון. אף שייתכן כי איחוד התביעה השנייה עם הראשונה יסרבל קמעה את הדיון בתביעה השנייה, עדיין ייעל הדבר את ההליך בהשוואה להותרת המצב על כנו - מצב בו אותה שאלה מתבררת בשני הליכים שונים. יש אף סכנה שבית המשפט יגיע למסקנות עובדתיות שונות ומנוגדות בכל אחד מהם.

אשר על כן דין הערעור להתקבל. המשיבים יישאו בהוצאות המבקשת בסך 7,500 ש"ח.