רע"א 9139/07 צוקית 1985 ניקוי ופיתוח בע"מ נ. נאיף זועבי

1.בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ע' גרשון ) החליט בפסק דינו מיום 18.9.07 להעביר מתפקידו את הבורר המנהל בוררות בין בעלי הדין בשלב מתקדם של הדיונים. הטעם לכך הוא שבעלי הדין הסכימו כי אין הבורר יכול להמשיך לשמש בתפקידו לאחר שבמהלך הבוררות ניהל משא ומתן עסקי עם המבקשת מס' 2, ואף הציע לה הצעת מחיר בכתב.

2.המחלוקת שנותרה בין הצדדים התייחסה לשאלת ההוצאות בהליך בבית המשפט המחוזי בבקשת המבקשות להעביר את הבורר מתפקידו, ומי ישא בהן מבין בעלי הדין. המשיב ביקש לחייב את המבקשות בהוצאות ושכר טרחתו, ואילו בא-כוח המבקשות טען כי לא זו בלבד שאין לחייב את מרשותיו בהוצאות, אלא יש לחייב בהן את המשיב.

3.בית המשפט המחוזי פסק כי יש לחייב את המבקשות בהוצאות, וקבע כי עליהם לשלם למשיב את הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ש"ח + מע"מ. הטעם שניתן לכך הוא כי המבקשות הן שיצרו את הסיטואציה שהובילה להגשת הבקשה להעברת הבורר מתפקידו, ואף שהיוזמה להגשתה היתה של המבקשות, להתנהגותה של המבקשת 2 היתה השפעה מהותית על התוצאה הבלתי נמנעת שנגרמה עקב כך מאחר שהיא זו אשר פנתה לבורר בהצעה עיסקית בעוד הליך הבוררות תלוי ועומד. בנסיבות אלה, סבר בית המשפט כי מן הדין שהמבקשות תפצינה את המשיב על הוצאותיו עקב מהלך זה.

4.בבקשת רשות הערעור בפני בית משפט זה נטען על ידי המבקשות כי טעה בית המשפט כאשר הטיל עליהן הוצאות, אף שבקשתן להעברת הבורר מתפקידו התקבלה.

5.דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף בלא צורך בתגובת המשיב. כלל הוא כי רשות ערעור ניתנת אך במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה בעלת אופי משפטי או ציבורי עקרוני החורגת מעניינם המוגדר של הצדדים למחלוקת, או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין (רע"א 3505/00 רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ נ' אחים שורק בע"מ (לא פורסם, 11.7.00); ע"א 4886/00

גרוס נ' קידר , פ"ד

נז(5) 933 ) .

הענין שלפנינו אינו מעלה כל שאלה בעלת או פי המצדיק רשות ערעור. עניינה של הבקשה הוא הוצאות הליך שיפוטי שהוטלו על בעל דין על רקע נסיבות מיוחדות של המקרה, ומדובר בנושא המצוי בד' אמותיה של המחלוקת המיוחדת לבעלי הדין.

6.מעבר לצורך ייאמר, כי טענת המבקשות לענין ההוצאות שהוטלו עליהן אינה יכולה להתקבל גם לגופה. ראשית, ככלל, ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בענין ההוצאות, משנושא זה מצוי בתחומי היזקקותה של הערכאה הדיונית, הרואה לנגד עיניה את כלל נסיבותיו של ההליך, ואת התנהלות הצדדים בדיון שבפניה (ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בנין 17 מתחם 5 (לא פורסם)). מעבר לכך, בענייננו ניתן טעם טוב לכך שההוצאות הושתו דווקא על המבקשות ולא על המשיב לאור התנהלותן, וביחוד לאור התנהלותה של המבקשת 2, אשר להתנהגותה היתה השפעה מכרעת על התוצאה הבלתי נמנעת, הכרוכה בהעברת בורר מתפקידו בשלב מתקדם של ניהול הבוררות, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

מטעמים אלה, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בנסיבות הענין, ומשלא היה יסוד של ממש לפתיחת הליך בבית משפט זה, תשלמנה המבקשות בגין בקשת רשות ערעור זו הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 6,000 ש"ח.