פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
רע"א
9148/05
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקש:
שלמה רוזוליו
נ ג ד
המשיבים:
1.
"כלל" חברה לביטוח בע"מ
2. "אבנר" איגוד לנפגעי ביטוח רכב בע"מ
3. דניאל ראובן
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בחיפה מיום 20.7.05 בבש"א 6328/05 (ת.א. 769/03) שניתנה על ידי כבוד
השופט י' כהן
בשם המבקש:
עו"ד מרדכי עמוס
החלטה
המבקש נפגע בתאונת דרכים, והגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ). התאונה הוכרה כתאונת עבודה, והמוסד לביטוח לאומי קבע למבקש נכות בשיעור של 48.97% לצמיתות; לאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, הועמד שיעור הנכות על 59% לצמיתות. בהליך לפי חוק הפיצויים עתר המבקש להתיר לו להביא ראיות לסתור קביעה זו של המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט המחוזי קבע כי על אף שנראה כי נפלו מספר פגמים בהליכים שהתקיימו, הרי שאלה לא השפיעו על התוצאה; עניינו של המבקש, קבע בית המשפט, נבחן מספר פעמים, בפני רופאים שונים, והמסקנה שהתקבלה משקפת נכונה את מצבו של המבקש.
על כך משיג המבקש בפני. לדעתו, הואיל ונפלו פגמים בהליכים בפני המוסד לביטוח לאומי, מן הראוי להתיר לו להביא ראיות לסתור. לדברי המבקש, הועדה לא התייחסה לכל העניינים שלהם צריכה היתה להתייחס, וגם לא עמדו בפניה כלל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. המבקש שב ומדגיש את הפערים בין מסקנות המוסד לביטוח לאומי מזה לבין האמור בחוות דעת שהוגשו בהליך אחר בגין התאונה. המבקש מפנה לטענות הרבות שהעלה במסגרת הבקשה להבאת ראיות לסתור אותה הגיש לבית המשפט קמא.
עיינתי בבקשה ובתגובה לה, וכן בחומר המצורף, ולא מצאתי עילה מספקת להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי. המבקש העלה את מלוא טענותיו, ובהרחבה, בפני הערכאה המבררת. הטענות נבחנו, ולא נמצא כי המקרה שבפנינו הינו אחד מאותם מקרים יוצאי דופן שבהם יתיר בית המשפט הבאת ראיות לסתור. אין מקום להתערבותנו בשיקול דעתה של הערכאה המבררת בעניין זה.
הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ראיתי לנכון שלא לעשות צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד בטבת התשס"ו
(24.1.2006).
ש
ו פ ט