פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
9166/12 - א'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקש:
צפריר בריסק
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד קובי בן איון
2. מרכז הכוכביות הארצי בע"מ
3. יעקב בכרך
4. כונס הנכסים הרשמי
בקשה לפטור מאגרה
החלטה
1.
בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בהליך שבכותרת שעניינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ו' אלשייך) מיום 20.11.2012, בה נדחתה בקשה שהגיש המבקש - החייב בהליך פשיטת רגל - לביטול התמחרות ביחס לנכס מקרקעין. בהחלטתו קבע בית המשפט כי הוא מאשר לנאמן, המשיב 1 בהליך דנן, להתקשר עם המציע המאוחר והגבוה ביותר.
להשלמת התמונה יצוין כי ביום 15.1.2013 נתן בית משפט זה (כבוד השופט נ' הנדל), במעמד צד אחד, צו עיכוב ביצוע של החלטה זו ושל החלטה נוספת באותו עניין (החלטה מיום 26.12.2012), לתקופה של 21 ימים.
2.
המבקש מדגיש בבקשתו כי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל וכי מקור הכנסתו היחיד הוא קצבת נכות.
המשיב 1, הנאמן, טוען כי אין מקום להיעתר לבקשה וכי יש להורות למבקש להפקיד עירבון בהליך. המשיב 1 מדגיש כי תכלית ההליך היא למעשה השגה על החלטות חלוטות שניתנו על ידי בית המשפט קמא, ומכאן סיכוייו הנמוכים. עוד מדגיש המשיב 1 כי המבקש אינו משלם הוצאות שנפסקו לחובתו בהליכים השונים שהוא מנהל בעניין וכי המבקש מתעקש להמשיך להתגורר בנכס רחב מימדים. המשיבה 2, הזוכה בהתמחרות, מתנגדת אף היא לבקשה בהדגישה כי העיכוב במימוש העסקה גורם לה לנזקים וכי יש לחייב את המבקש בהפקדת עירבון להבטחת הוצאותיה בהליך.
המשיב 4, כונס הנכסים הרשמי, טוען אף הוא כי יש להורות למבקש להפקיד עירבון בהליך והוא מציין בהקשר זה כי המבקש לא פרש תשתית ראייתית שיש בה כדי ללמד על דלותו הכלכלית הנטענת וכי סיכויי ההליך הינם קלושים.
3.
לאחר שעיינתי בנימוקי הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.
אמנם ככלל ראוי לנקוט בגישה זהירה וגמישה יחסית לעניין בקשות פטור המוגשות במסגרת הליכי פשיטת רגל, שהרי די בעצם הכניסה להליך פשיטת רגל כדי להעיד על קשיים כלכליים של מבקש הפטור. יחד עם זאת, הפטור אינו ניתן באופן אוטומטי ועל המבקש להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית המלמדת על יכולתו הכלכלית, ולעניין העירבון - יש להראות גם חוסר אפשרות להסתייע בסביבה הקרובה (ראו ע"א 6801/12 גרשי נ' כונס הנכסים הרשמי (4.11.2012)).
במקרה דנן, בעניינו של המבקש אכן מתנהלים הליכי פשיטת רגל וצורף על ידו אישור בדבר קבלת קצבת נכות. ואולם, בכך אין די ובצדק ציין המשיב 4 כי המבקש לא צירף דפי חשבון בנק וטענתו לפיה חברו מממן עבורו את ייצוגו המשפטי נטענה בעלמא וללא אסמכתא מתאימה. לעניין סוגיית העירבון יש להוסיף כי אין בבקשה כל התייחסות, לא כל שכן פירוט מלא ותיעוד הולם, לעניין האפשרות העומדת למבקש להסתייע בסביבתו הקרובה לשם גיוס כספי העירבון, כגון בחברו אשר לטענתו מממן עבורו את ייצוגו המשפטי (ראו בש"א 6411/11
שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב
(3.10.2011); בש"א 9998/09
ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)). כן אציין, בזהירות המתבקשת, כי לא שוכנעתי שסיכויי ההליך, כשלעצמם, מצדיקים לפטור את המבקש מחובת הפקדת העירבון.
אשר על כן, אין מקום לפטור את המבקש באופן מלא מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, אך נוכח המצב הכלכלי, אשר כאמור לעיל יש להניח שאינו מן המשופרים, מצאתי להפחית את שיעור האגרה ולהעמידה על סך של 500 ש"ח. כמו כן בהינתן האמור ובשים לב להיקפו של ההליך ולעובדה שבית המשפט קמא נמנע מלחייב את המבקש בהוצאות, אעמיד את העירבון על שיעור מתון של 3,000 ש"ח.
המבקש ישלם אגרה ויפקיד עירבון בשיעורים האמורים בתוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא - יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.
בשולי הדברים יצויין כי נוכח החלטה זו התייתרה בקשת ההבהרה שהגיש המשיב 1 ביום 21.1.2013.
ניתנה היום, י"ח בשבט תשע"ג (29.1.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת