החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 9176/17 רוטשילד 78 ראשל"צ ניהול ואחזקה בעמ נ. שלומי טהורי השקעות בעמ

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · זכות שימוש במקלטים וחדרי מדרגות בבניין משותף ודמי שימושבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת המפקחת על רישום המקרקעין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנוגע לזכות המשיבה להשתמש במקלטים ובחדרי מדרגות בבניין בראשון לציון ולחיובה בדמי שימוש וניהול. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, בקבעו כי טענות המבקשות ערעוריות במהותן ואינן מעוררות שאלה רחבה החורגת מעניין הצדדים. אין צו להוצאות.

העובדות

המשיבה עשתה שימוש במקלטים ובחדרי מדרגות בבניין בראשון לציון. המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה בחלקה את תביעת המבקשות לסילוק ידה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה לגבי המקלטים וקבע כי הייתה זכאית להשתמש בהם, ודחה את ערעור המבקשות לגבי דמי השימוש ודמי הניהול.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הייתה למשיבה זכות להשתמש במקלטים ובחדרי המדרגות בבניין
  2. 2.האם יש לחייב את המשיבה בתשלום דמי שימוש בגין המקלטים וחדרי המדרגות ובתשלום דמי ניהול בגין קומת המרתף

הלכות

  1. 1

    טענות המבקשות בבקשת רשות ערעור הן ערעוריות במהותן ותחומות לדל"ת אמות המקרה, ולכן אין מקום לרשות ערעור

    ״טענות המבקשות הן ערעוריות במהותן ותחומות לדל"ת אמות המקרה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה לרשות ערעור כדי למנוע עיוות דין, בלא שעניין מעורר שאלה רחבה החורגת מעניינם של הצדדים, נטענה בעלמא ואינה מספיקה

    ״המבקשות עצמן אף לא טענו כי עניינן מעורר שאלה רחבה החורגת מעניינם של הצדדים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מקלטים
  • חדרי מדרגות
  • דמי שימוש
  • דמי ניהול
  • בית משותף
  • עיוות דין
  • שאלה רחבה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

9176/17

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקשות:

1. רוטשילד 78 ראשל"צ ניהול ואחזקה בע"מ

2. נציגות הבית מרח' רוטשילד 78,

ראשון לציון

נ ג ד

המשיבה:

שלומי טהורי השקעות בע"מ

בקשת רשות לערער על

פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים מ' נד"ב, א' ש' שילה וא'

פורג) בעש"א 68892-03-17 מיום 26.10.2017

בשם המבקשות:

עו"ד אדם אלבג

החלטה

המחלוקת בין הצדדים שלפניי נוגעת, בין היתר, לזכותה של המשיבה להשתמש במקלטים ובחדרי מדרגות בבניין בעיר ראשון לציון (להלן: הבניין ); לחיובה בתשלום דמי שימוש בגין אלה; ולחיובה בתשלום דמי ניהול עבור שימושה בקומת המרתף של הבניין הכוללת גם את המקלטים ואת חדרי המדרגות. המפקחת על רישום המקרקעין (כב' המפקחת ד' קציר-ברין ; להלן: המפקחת ) קיבלה את תביעת המבקשות לסילוק ידה של המשיבה מהמקלטים ומחדרי המדרגות, אך דחתה את תביעתן בנוגע לחיוב המשיבה בתשלום דמי השימוש ודמי הניהול האמורים. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים מ' נד"ב , א' ש' שילה ו א' פורג ) שדן בערעורים ההדדיים שהגישו הצדדים, קיבל את ערעור המשיבה בשאלת סילוק ידה מן המקלטים וקבע כי הייתה זכאית להשתמש בהם (יוער כי חיוב המשיבה לסלק ידה מחדרי המדרגות נותר בעינו); וכי לפיכך ממילא לא היה מקום לחייבה בתשלום דמי שימוש בגין המקלטים. ערעור המבקשות נדחה אפוא לעניין זה, כמו גם לעניין חיוב המשיבה בתשלום דמי שימוש בחדרי המדרגות ובתשלום דמי ניהול בגין החניון והמקלטים.

מכאן הבקשה שלפניי שבגדרה חוזרות המבקשות, בעיקרם של דברים, על טענותיהן לפני בית המשפט המחוזי ובמרכזן הטענה כי שגה בית המשפט המחוזי שביטל את קביעת המפקחת לעניין סילוק ידה של המשיבה מהמקלטים; ובכך שלא חייב את המשיבה בתשלום דמי השימוש ודמי הניהול הנזכרים לעיל. דין הבקשה להידחות על פי אמות המידה המקובלות, החלות, כידוע, גם מקום בו ראשיתו של ההליך בפסק דין של המפקחת על רישום המקרקעין (רע"א 4229/17

מנדלביץ נ' נציגות הבית המשותף ברחוב בילטמור 4 בתל אביב , פסקה 4 (25.7.2017); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). בעניינו, טענות המבקשות הן ערעוריות במהותן ותחומות לדל"ת אמות המקרה. המבקשות עצמן אף לא טענו כי עניינן מעורר שאלה רחבה החורגת מעניינם של הצדדים, וטענתן כי יש ליתן רשות לערער כדי למנוע עיוות דין נטענה בעלמא.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, ט' בטבת התשע"ח (27.12.2017).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1טענות המבקשות בבקשת רשות ערעור הן ערעוריות במהותן ותחומות לדל"ת אמות המקרה, ולכן אין מקום לרשות ערעור
  2. 2טענה לרשות ערעור כדי למנוע עיוות דין, בלא שעניין מעורר שאלה רחבה החורגת מעניינם של הצדדים, נטענה בעלמא ואינה מספיקה