פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9195/12
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשים:
1. חיים בן זקרי
2. סוזן בן זקרי
נ ג ד
המשיבים:
1. יוסף שיניוק
2. אבישג שניוק
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בירושלים בת"א 30475-08-12 מיום 02.12.2012 שניתנה על-ידי כבוד
השופטת נאוה בן-אור
בשם המבקשים:
עו"ד יצחק בורשטיין
בשם המשיבים:
עו"ד אהרון פוגל
החלטה
1.
בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת נ' בן-אור ) בת"א 30475-08-12 מיום 2.12.2012, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לאפשר למודד מוסמך מטעמם למדוד את ביתם של המשיבים.
2.
המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה לפסק דין הצהרתי במסגרתו ביקשו מבית המשפט להצהיר כי המשיבים בנו את הקיר המזרחי של ביתם בתוך חלקת המבקשים. ביום 27.11.2012 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי במסגרתה נקבע כי לא ניתן לדון בכתב התביעה בדרך שבו הוגש, ולפנים משורת הדין איפשר בית המשפט למבקשים לתקן את כתב התביעה בדרך של הגשת ראיות התומכות בטענת הפלישה וממדיה. בעקבות החלטת בית המשפט, ביקשו המבקשים כי בית המשפט יאפשר למודד מוסמך מטעמם להיכנס ולמדוד את ביתם וחלקתם של המשיבים.
3.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשים וקבע כי: " המחלוקת היא על הגבול בין החלקות ולפיכך איני מוצאת עילה להיעתר לבקשה שמשמעותה פגיעה ממשית בפרטיות הנתבעים. הבקשה נדחית ".
4.
המבקשים סבורים כי בית המשפט שגה בסירובו ליתן להם רשות להיכנס לחצרי המשיבים. המבקשים מפנים לסעיף 16 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, הקובע כי בעל המקרקעין זכאי לדרוש את מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין. לטענתם, סעיף זה מעניק עדיפות לבעלי המקרקעין על פני מסיג הגבול. על כן, באיזון בין פגיעה בפרטיות המשיבים לבין פגיעה קניינית במבקשים, גובר האינטרס הקנייני. לטענת המבקשים, לא ניתן לבסס את עילת הפלישה מבלי להיכנס לחצרי המשיבים, והותרת החלטת בית המשפט המחוזי על כנה יכולה לסכל את ניהול ההליך בפני בית המשפט.
5.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה סבורני כי דין הבקשה להידחות, אף בלא צורך בקבלת תשובת המשיבים. הלכה היא כי בית משפט זה אינו נוהג להתערב בהחלטות דיוניות הנוגעות לדרך ניהול המשפט, שכן מדובר בעניינים הנתונים לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית (ראו למשל: רע"א 4038/09 ברונשטיין נ' ד"ר בלינדר ג'ורג' – מ.א.ר בע"מ (19.7.2009)). מצב הדברים שלפנינו אינו מצדיק חריגה מהלכה זו. בית המשפט המחוזי, לאחר עיון בכתב התביעה, מצא כי המחלוקת בין הצדדים היא על הגבול בין החלקות, ועל כן אין צורך למדוד את שתי החלקות ואת המבנים העומדים עליהן. לפיכך, אין הצדקה לכניסת מודד מוסמך מטעם המבקשים לביתם של המשיבים. כמו כן, משלא הוכחה עדיין בעלותם של המבקשים בשטח הנתון במחלוקת, לא מצאתי מקום להעדיף את עניינם על פני פרטיותם של המשיבים.
6.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה בשבט התשע"ג (5.2.2013).
ש ו פ ט