רע"א 9212/05 מנחם מעודה נ. חברת מפעלי בתים משותפים בגוש 6135 בע"מ

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות לערער. על פי הנאמר בבקשה, ההחלטה נשוא הבקשה הומצאה למבקש ביום 12.7.05. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 27.9.05, כאשר צורפה לה "בקשת רשות ערעור זמנית" אשר הוגשה בתוך המועד הקבוע בחוק עקב החשש כי הבקשה שבפני תידחה.

עיון בבקשה מעלה שאין היא מגלה טעם מיוחד המצדיק מתן הארכה להגשת רשות לערער. הבקשה מושתת על שני טעמים עיקריים. האחד, לטענת בא כוח המבקש, החומר המשפטי לו נזקק לשם הכנת הבקשה בהליך שבכותרת הועבר אליו מאת המבקש בסמוך לתום המועד להגשתה. השני, מצבו הרפואי של בא כוח המבקש לא אפשר לו להגיש את ההליך בזמן. בא כוח המבקש לא הבהיר מדוע לא הועבר החומר הנדרש לרשותו במועד אשר יאפשר לו להכין את כל הנדרש בתוך התקופה הקבועה בחוק, וזאת כאשר לפי הנטען על ידו בבקשה לרשות לערער, פסק הדין הומצא לעורך הדין שייצג את המבקש באותו הליך ביום 12.7.05. אשר למצבו הרפואי של בא כוח המבקש, לבקשה לא צורפה כל אסמכתא בעניין זה, והתצהיר שצורף בתמיכה לבקשה אינו ערוך כדין. לכך אוסיף, כי המדובר בענייננו בערעור בגלגול שלישי אשר סיכוייו להתקבל נמוכים. יחד עם זאת, המשיבים לא הראו נזק או הסתמכות על האיחור האמור. פסק הדין נשוא הבקשה לרשות ערעור ניתן שלא במעמד הצדדים. לפיכך היה על המשיבים להראות כיצד הסתמכו על האיחור בהגשת ההליך כאשר לא ידעו עד להגשת הבקשה לרשות לערער מתי הומצא פסק הדין למבקש. כמו כן, הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד להגשת הליך. בנסיבות אלה, נראה כי למשיבים לא נוצרה ציפייה כלשהי כי לא יוטרדו עוד. במצב דברים זה, האיזון הראוי הוא לקבל את הבקשה תוך חיובו של המבקש בהוצאות. התוצאה היא, כי המבקש רשאי להגיש בקשה מתוקנת לרשות לערער חלף הבקשה הזמנית שהגיש תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 2,500 ₪. סכום זה ישא ריבית והצמדה כחוק מיום החלטתי זו ועד התשלום בפועל.