רע"א 9276/05 קרלוס אטוצקין נ. בנק הפועלים בע"מ

1.בהליך שבכותרת התעוררה שאלת הדרך הראויה להשגה על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות את התנגדות המבקש להתראת פשיטת רגל שהוצאה לו לבקשת המשיבה. בהחלטתי מיום 16.1.06 אפשרתי לצדדים להביע עמדתם בעניין. לטענת המבקש, אכן ניתן היה לערער על החלטת בית משפט קמא בזכות, אולם מפאת הזהירות הוגש ההליך כבקשת רשות לערער. ב"כ המשיב סבר כי החלטת בית המשפט המחוזי היא בגדר "החלטה אחרת" ועל כן ההליך הוגש בדרך הראויה.

2.להליכי ערעור על החלטות הניתנות במסגרת הליך פשיטת רגל בבית המשפט קיים הסדר מיוחד אשר מוצא את ביטויו בסעיפים 182-183 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 ( להלן: הפקודה ). ההוראות הרלבנטיות לענייננו הן הוראות סעיפים 182(א) ו-(ג) לפקודה, הקובעות כדלקמן:

"182 (א) הנפגע על ידי צו בפשיטת רגל רשאי לערער עליו לפי סעיף זה.

...

(ג) ניתן הצו בבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה, אפשר לערער עליו לפני בית המשפט העליון."

במקרה דנן, ברי כי המבקש נפגע מהחלטת בית המשפט המחוזי. כמו כן, ככלל, בענייני פשיטת רגל דן בית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה (ראו: בש"א 998/92 בן ציון נ' ארץ ישראל בריטניה (בפירוק ) , פ"ד מו(2) 749). מכאן, שהשאלה היחידה שנותר לדון בה היא האם החלטת בית המשפט המחוזי מהווה "צו בפשיטת רגל". החלטת בית המשפט המחוזי נתנה מכוח סמכותו המיוחדת לפי הפקודה כבית משפט לענייני פשיטת רגל ולפיכך היא בגדר "צו בפשיטת רגל" (ראו: ע"א 93/69 ברנדר נ' "מרקו מטרי ובניו" שותפות רשומה , פ"ד כג(2) 127). בהתאם לסעיף 182(ג) לפקודה המצוטט לעיל, מסלול התקיפה של "צו בפשיטת רגל" הוא באמצעות ערעור בזכות (ראו: רע"א 4569/91 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד מו(3) 811). מכאן, שעל החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את התנגדות המבקש להתראת פשיטת רגל היה על המבקש להגיש ערעור בזכות (ראו: רע"א 1332/05 רוזנצוויג נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , תק-על 2005(1), 2958 פסקה 6 לפסק הדין).

התוצאה היא, שההליך שבכותרת יימחק. המבקש יגיש ערעור תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו על החלטת בית המשפט המחוזי. עם הגשת הערעור, ישלם המבקש את יתרת האגרה הנדרשת לצורך הגשת ההליך. המבקש יצרף החלטה זו לערעור שהוגש על ידו, והיא תתויק בתיקי השופטים אשר ישבו בדין. המזכירות תביא לפני את הערעור בסמוך לפתיחתו על מנת שאחליט בבקשת המבקש לפטור מערבון.