פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
9290/01
בפני:
כבוד
השופט י' טירקל
המבקש
:
ד"ר
בינרט אהוד
נגד
המשיב
ה :
מויאל חמדה
בקשת רשות ערעור על פסק
דין בית המשפט
המחוזי
בחיפה בתיק ע"א 2237/01, ע"א
2205/01
שניתן ביום 18.10.01 על ידי
כבוד
השופט ס' ג'ובראן
בשם
המבקש: עו"ד יוסף ריכטר
בשם
המשיבה: עו"ד ראובן וולף
החלטה
1.המבקש והמשיבה הם אחים ולהם אחות ואח, יהושע בינרט ז"ל, שנפטר. בין האחים נתעוררה מחלוקת בדבר שווין של מתנות שקיבל כל אחד מהם מהוריהם ודרך האיזון של שווי המתנות. המחלוקות הועברו להכרעת בורר. בפסק הבוררות קבע הבורר דרך לחישוב החובות ההדדיים של בעלי הדין, את דרכי האיזון ואת גובה דמי השכירות המגיעים למשיבה עבור חלק של נכס מקרקעין שבו החזיק המבקש. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לביטול פסק הבוררות. בית המשפט המחוזי בירושלים, בפסק דינו מיום 15.5.96, דחה את הבקשה ואישר את פסק הבוררות. יוער כי חלק מן הפסק החוזר לבורר לשם תיקון אולם הפסק המשלים שניתן לא אושר. ביום 8.3.99 הגישה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל בחדרה בקשה לביצוע פסק הבוררות שאושר. המבקש הגיש בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל וטען - במסגרת טענת "פרעתי" שהעלה - כי המשיבה היא שחייבת לו כספים. בהחלטתו מיום 5.3.01, קיבל ראש ההוצאה לפועל את עיקר טענותיה של המשיבה בבקשתה ודחה את טענותיו של המבקש, למעט טענותיו בשני ענינים. בעלי הדין ערערו על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ס' ג'ובראן), בפסק דינו מיום 18.10.01, דחה את הערעורים. המבקש ביקש להרשות לו לערער.
2.בבקשתו להרשות ערעור משיג בא כוח המערער על קביעותיו של בית המשפט בדבר גובה דמי השכירות ובדבר תכליתן של המתנות שניתנו. עוד טוען הוא כי שגה ראש ההוצאה לפועל בכך שחייב אותו בתשלום ריבית דולרית בשיעור של 11% כפי שנקבע בפסק הבוררות וכי "יש להחזיר את פסק הבורר לבית המשפט המחוזי אשר אישר את פסק הבורר ע"מ שזה יעבירנו לבורר לשם פרשנות האמור בפסק הבורר - - -".
דין הבקשה להידחות. טענותיו של בא כוח המבקש אינן חורגות מדלת אמותיהן של העובדות המסוימות של הפרשה ואינן מעלות שאלה שיש לה חשיבות משפטית או ציבורית המצדיקה דיון בערכאה שלישית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). יתר על כן, הסעד המבוקש על ידי בא כוח המבקש להחזיר את הענין לבורר "לשם פרשנות האמור בפסק הבורר" אינו ניתן לביצוע עוד. במקום אחר אמרתי כי משסיים הבורר את מלאכתו ופסק הבוררות אושר אי אפשר לחזור אל הבורר עוד, בין לצורך שינוי שעורי תשלומים שקבע - כמו שהיה באותו ענין - ובין לצורך הבהרת הפסק. כמו כן, אין טעם בהחזרת ענינים כאלה לבית המשפט שאישר את פסק הבוררות, שכל מלאכתו התמצתה באישור הפסק (בר"ע 150/94 (ב"ש) יעקב עובד נ' עטר ובניו בע"מ (טרם פורסם); ראו גם ס' אוטולנגי בוררות דין ונוהל (מהדורה שלישית) בעמ' 228; ד' בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות (תשס"א) בעמ' 120).
3.הבקשה להרשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, י"א באייר תשס"ב
(23.4.02).
ש
ו פ ט