רע"א 9326/05 דוד זילברמן נ. שמעון נמירובסקי נמרי

1.בפני בקשה לפטור מערבון בהליך שבכותרת ובקשה להחזר אגרה. ההליך נסוב על החלטת בית המשפט קמא לדחות את בקשתו של המבקש לעיין מחדש בהחלטה קודמת של בית המשפט לעכב באופן חלקי בלבד ביצוע פסק דין של בית משפט השלום. למען שלמות התמונה יובהר, כי בהליך העיקרי שהתנהל בפני בית משפט השלום נדונה מחלוקת בין המבקש למשיב בעניין הסכם מכר שנכרת בין הצדדים בנוגע למקרקעין שבבעלות המבקש. המשיב תבע ביטול ההסכם והשבה ואילו המבקש ביקש לאכוף את ההסכם על המשיב, להעביר לבעלותו את המקרקעין ולקבל ממנו את יתרת תמורתם. בית המשפט השלום פסק לטובת המשיב. כמו כן, בית משפט השלום דחה את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין. בעקבות זאת, הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד לדיון בערעור. בבקשה לעיכוב ביצוע טען המבקש, כי עקב מצבו הכלכלי, ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום יחייבו למכור את המקרקעין בהם מדובר ובמקרה כזה יימנע ממנו לדבוק באכיפת ההסכם על המשיב, והערעור שהגיש יהפוך לתיאורטי. בית משפט קמא קבע שלא הוכח מצבו הכספי של המבקש וכי לאחר בחינת מאזן הנוחות יש מקום לעכב רק שליש מחוב זה. המבקש הגיש בקשה לעיין מחדש בהחלטה זו אשר צירף לה, על פי הנטען, פירוט ותיעוד מלא בדבר מצבו הכלכלי. בית המשפט דחה את בקשתו שכן קבע שאין לאפשר למבקש לעשות "מקצה שיפורים" כל אימת שבית המשפט יחליט בשונה מעמדתו והוא יבקש לתקן את החסר.

2.אשר לבקשה להחזר אגרה. לטענת המבקש, סיכויי ההליך ומצבו הכלכלי הדחוק מצדיקים החזרת האגרה ששילם בהליך שבכותרת. בשלב זה, כאשר ההליך שבכותרת עדיין מתנהל בפני בית המשפט, אין מקום לשקול החזר אגרה מכוח תקנה 15 לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ז-1987 ( להלן: התקנות ) ). השאלה היא, אם כן, האם יש מקום לפטור את המבקש בדיעבד מתשלום אגרה. דין הבקשה להידחות. המועד לבקשת פטור מתשלום אגרה הוא המועד בו הוטל על המבקש לשלמה (תקנה 13(א) לתקנות). מועד זה, בהעדר הוראה הקובעת אחרת, חל בעת הבאת ההליך בפני בית המשפט או דרישתו לראשונה (תקנה 4 לתקנות). לפיכך, המועד לבקשת פטור מאגרה חלף זה מכבר (ראו גם: בג"ץ 9701/04 למה אספה נ' שר הפנים , תק-על 2004(4), 3409). לנוכח האמור, דין הבקשה להידחות.

3.אשר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. תנאי סף למתן פטור מהפקדת ערבות הינו כי מצבו הכלכלי של מבקש הפטור אינו מאפשר לו להפקיד ערבון. במסגרת זאת, מוטל עליו הנטל לפרוש בפני בית המשפט את מלוא התמונה בנוגע למצבו הכלכלי. המבקש לא עמד בנטל זה. אכן, על פי הנטען בבקשה, מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים. לטענתו, הוצאותיו החודשיות הכוללות, בין היתר, שכר דירה בסך 1,800 ₪, עולות כמעט כדי הכנסותיו החודשיות, העומדות על סך של 5,100 ₪ בלבד. עוד נטען כי המבקש מחזיק חשבון בנק אחד בלבד בבנק הדואר, אולם אין בבנק הדואר כל אפשרות לקבל אשראי או הלוואה. אשר למקרקעין שבעלותו, לטענתו, פניותיו החוזרות ונשנות לקבל הלוואה באמצעות משכון המקרקעין נדחו על ידי הבנקים בשל היות המקרקעין מוחזקים במושע, ולפיכך אין הם מהווים בטוחה טובה להלוואה בה חפץ.

יחד עם זאת, המבקש לא פירט את טענתו לפיה אין באפשרות בני משפחתו לסייע לו בהפקדת עירבון. הוא לא הבהיר, לדוגמא, מדוע ילדיו, שהם בגירים, אינן יכולים לסייע לו בהפקדת ערבון. כמו כן, המבקש מיוצג בהליך זה והוא אף היה מיוצג בהליכים בערכאות הקודמות. אין הוא מבהיר מנין משגת ידו לממן את ייצוגו המשפטי בהליכים אלה. אף סיכויי ההליך אינם גבוהים במידה התומכת במתן הפטור המבוקש. בבקשות ביניים, ובקשה לעיכוב ביצוע בכלל זה, הכלל הוא שכאשר לא חל שינוי נסיבות, ייעשה השימוש בסמכות בית המשפט לשנות את החלטתו במשורה, רק כאשר מתברר לבית המשפט כי נתנה החלטה מוטעית (ע"א 3604/02 אילן אוקו נ' יחיאל שמי , פ"ד נו(4), 505; ע"א 3376/05 ישראל משולם נ' בנק איגוד לישראל בע"מ , תק-על 2005(2) 2356; ע"א 9396/00 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אלי זנגי , תק-על 2001(1), 1630). אכן, על פי הנטען, בנסיבות העניין מתן עיכוב ביצוע חלקי בלבד עלול לסכל את ערעורו של המבקש. למרות זאת, איני משוכנעת כי המקרה בו עסקינן נכלל בגדר אותם מקרים נדירים המצדיקים התערבות בהחלטת בית המשפט קמא לדחות את הבקשה לעיון מחדש. ראשית , המבקש לא הבהיר מדוע לא פרש בפני בית המשפט, בעת הדיון בבקשה הראשונה, את מלוא התשתית הראייתית אשר נדרשה לצורך מתן החלטה בבקשה. שנית , מעיון בהחלטה נשוא הבקשה לעיון מחדש לא עולה בהכרח, כטענת המבקש, כי מבוקשו המלא לא ניתן לו אך ורק עקב היעדר נתונים מלאים בדבר מצבו הכלכלי. יש לזכור, כי כאשר מדובר בחיוב כספי, הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע פסק הדין (ראו לדוגמא בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד , פ"ד מג(2) 172; בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה חיפה , פ"ד נ(5) 403) מעיון בהחלטת בית המשפט עולה, כי היא פרי איזון בין אינטרסים שונים, כולל האינטרס של המשיב לקבל לידיו כספים ששילם תמורת המקרקעין. בנסיבות אלה, ספק בעיני אם סיכויי ההליך טובים.

במצב דברים זה, אין לפטור את המבקש מהפקדת ערבון. יחד עם זאת, בשים לב לכך שבבית משפא קמא לא חויב המבקש בהוצאות, שעל המבקש לערוב להוצאותיו של משיב אחד בלבד, וכן נוכח הנתונים בדבר מצבו הכלכלי של המבקש שכן הובאו בפני, ניתן להסתפק בהליך זה בערבון בסך של 5,000 ₪ בלבד. הערבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.