רע"א 9358/17 בנק מרכנתיל דיסקונט בע,מ נ. עמותת תיאטרון אלחקוואתי

1.

מונחות בפניי בקשה לעיכוב ביצוע ובקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 44178-09-17, כבוד השופט א' רומנוב ), בגדרה ניתן צו זמני המורה למבקש לחדש את פעילות חשבון הבנק של המשיבה, לאחר שחשבון זה נסגר על ידי המבקש.

2.

המשיבה הינה עמותה המנהלת תיאטרון במזרח ירושלים, אשר ניהלה חשבון בנק אצל המבקש במשך 35 שנה. לטענת המבקש, התעורר חשש כי מתקיימת בחשבון הבנק פעילות אסורה של הלבנת הון ומימון טרור. לאור האמור פנה המבקש למשיבה ביום 20.2.107 בהתראה כי בכוונתו לסגור את החשבון, ובהמשך אפשר למבקשת להגיש פירוט בדבר התורמים אשר הפקידו תרומות בחשבון. המשיבה שלחה למבקש פירוט כאמור. ביום 27.7.2017 פנה שוב המבקש למשיבה בהתראה נוספת לקראת סגירת החשבון תוך 30 יום. ביום 31.8.2017 סגר המבקש את חשבון הבנק של המשיבה. המשיבה פנתה ביום 18.9.2017 לבית משפט קמא בבקשה לצו מניעה שיאסור על המבקש לסגור את חשבון הבנק. בית משפט קמא נתן צו זמני המורה למבקש לחדש את פעילות חשבון הבנק של המשיבה עד למתן פסק דין בהליך העיקרי, או עד למתן החלטה אחרת. בבסיס החלטתו של בית משפט קמא עמדה המסקנה כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבה, שכן ללא חשבון בנק יקשה עליה מאוד לנהל את פעילותה, כאשר מנגד לא ברור כי יגרם נזק ממשי למבקש.

הסתייגותו העיקרית של המבקש בבקשה שלפניי, מהחלטת בית משפט קמא, הינה כי בית המשפט התעלם מהחובות המוטלות על המבקש כתאגיד בנקאי, בנוגע לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. כך נטען כי בעצם פתיחת החשבון מחדש, מסתכן המבקש בהטלת סנקציות אזרחיות, מנהליות או פליליות כגורם המאפשר קידום פעילות טרור אסורה.

3.

נמצאים אנו בטריטוריה של בקשת רשות ערעור, בה שולטים כללים צרים, המורים על התערבות מצומצמת בהחלטות ביניים של הערכאה המבררת. ביסוד האמור מלווה כלל נוסף לפיו רוחב שיקול הדעת של הערכאה המבררת במתן צו עשה או צו מניעה, עומד בייחס הפוך לשיקול הדעת הצר של ערכאת הערעור.

אבן הבוחן הינה בשני מישורים: סיכויי ההליך ומאזן הנוחות. באשר לשיקול השני, הפגיעה במשיבה מדברת בעד עצמה. המבקש מצביע על פגיעה אפשרית בו מעצם חשיפתו לסנקציות שונות על פי דין, עקב החובות המוטלות עליו כתאגיד בנקאי. כן הובא החשש כי בגין ציותו לצו בית משפט יעבור על הוראות חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, או על הוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. התשובה לכך היא כי מובן ששונה התנהלות הבנק ובחינתה, כאשר הוא פועל מכוח צו של בית משפט.

4.

באשר לסיכויי ההליך אומר זאת: יובהר כי אין להקל ראש בחשיבות אכיפת האיסור על הלבנת הון, והאבק במימון הטרור. אולם, התשתית הראייתית אשר הניח המבקש לצורך ביסוס טענותיו, אינה מצביעה על חשש קונקרטי לקיומה של פעילות בלתי חוקית, המצדיקה התערבות במסגרת בקשת רשות ערעור. כאמור המשיבה מנהלת חשבון אצל המבקש במשך 35 שנה. נכון הוא כי התיאטרון נסגר מספר פעמים במהלך השנים על ידי גורמי הביטחון. ברם, בית משפט קמא הבהיר כי זאת נוכח פעילות של הגורמים החיצוניים להם המשיבה השכירה את אולם התיאטרון, אך לא בשל פעילות המשיבה עצמה.

כמו כן, ככל שאכן מתעורר חשש לפעילות בלתי חוקית בחשבון הבנק כפי שטוען המבקש, מוטב שיפנה לרשויות המוסמכות לצורך חקירת הנושא. עוד יוזכר כי אין בהחלטה זו למנוע שינוי הדברים, לרבות פניה נוספת לבית משפט קמא, בהתאם לתרחישים אפשריים בתקופה הקרובה.

בקשת רשות הערעור נדחית, ועל כן גם בקשת עיכוב הביצוע. אין צו להוצאות.