רע"א 9359/09 אביגדור נמני נ. בנק הפועלים בע"מ

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך שבכותרת.

1.

בבית משפט השלום מתבררת תביעה כספית שהגיש המבקש נגד המשיבים. בית משפט השלום חייב את המבקש להפקיד עירבון להבטחת הוצאות המשיב בסכום של 10,000 ₪. המשיב השיג על החלטה זו ובית המשפט המחוזי העמיד את העירבון שעל המבקש להפקיד על סכום של 40,000 ₪. בית המשפט המחוזי הדגיש כי אלמלא מצבו הכלכלי הרעוע של המבקש סכום ההפקדה היה גבוה יותר. המבקש חוייב לשלם למשיב את הוצאותיו בסך 5,000 ₪. על החלטה זו מלין המבקש לפני בית משפט זה ובמסגרת בקשת רשות הערעור הגיש הוא את הבקשה לפטור מאגרה ומעירבון.

2.

בבקשת הפטור מפנה המבקש להחלטה שניתנה לא מכבר הפוטרת אותו מתשלום אגרה בהליך בבית המשפט המחוזי. המבקש מציין כי הוא חייב מוגבל באמצעים בלשכת ההוצאה לפועל, וכי הוא אינו עובד ומקבל גמלת הבטחת הכנסה. המבקש עומד גם על מהות ההליך – בקשת רשות ערעור נגד חיובו להפקיד עירבון בסכום גבוה שידו אינה משגת. בתצהיר שצירף מוסיף המבקש כי אין ברשותו נכסים וכי חובות כבדים רובצים עליו. המשיב 1 מתנגד לבקשה בעיקר נוכח סיכויי ההליך הקלושים, לשיטתו. גם המשיב 2 הביע התנגדותו למתן הפטור המבוקש.

יצוין כי ביום 17.3.2010 הגיש המבקש בקשה לצירוף אסמכתא לתיק בית המשפט. מדובר במספר מסמכים הנוגעים להליכי פטור מעירבון שנתקיימו בעניינו של המבקש בתיק אחר. המבקש מפנה במיוחד להחלטת בית המשפט המחוזי שבה הוחלט – בהסכמת הצדדים – לבטל החלטה של בית משפט השלום לחייב את המבקש להפקיד ערובה. איני רואה מניעה לאפשר את צירוף האסמכתאות.

3.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החומר שלפניי החלטתי לפטור את המבקש מתשלום אגרה. במקרה זה לא נסתרה הראיה לכאורה בדבר חוסר יכולתו של המבקש לשלם אגרה, הנובעת מן הפטור מאגרה שקיבל זה לא מכבר ומזכאותו לגמלת הבטחת הכנסה (תקנות 14(ד) ו- 14(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). אין לומר גם שההליך אינו מגלה עילה.

אשר לעירבון: מצבו הכלכלי של המבקש משליך כמובן גם על בקשתו לפטור מהפקדת עירבון, ונפקות יש גם לעובדה שבקשת רשות הערעור עצמה נסבה על חיובו של המבקש בהפקדת עירבון. אכן, בהליכים מסוג זה שלפנינו יש מקום לגמישות בהפעלת סמכות הפטור, זאת שכן הדרישה להפקיד עירבון משמעותה חיובו של בעל-דין לגייס כספים על-מנת לערער על החלטה הנוגעת ליכולתו לגייס כספים (ראו ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד נה (5) 361 (2001)). עם זאת, שיקול נוסף בעל משקל הוא סיכויי ההליך ובענייננו, לא ניתן להתעלם מהעובדה שההליך שבכותרת הוא "גל גול

שלישי" בעניין גובה העירבון שיש להפקיד בתביעה המתנהלת בבית משפט השלום. לפי הכללים הנהוגים יש להעריך את סיכויי ההליך כמצויים ברף הנמוך. מסתבר גם שהמבקש אינו משלם הוצאות המוטלות עליו בהליכים שונים (לפי הנטען אף לא את ההוצאות שהוטלו עלי בבית משפט זה בהחלטת כבוד הרשמת ג' לוין מיום 28.12.2009), ואף זה שיקול התומך בחיובו של המבקש להפקיד עירבון.

לאור כל המקובץ, ובהתחשב במהות ההליך ובהיקפו, על המבקש להפקיד עירבון בסך של 4,000 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים שאם לא כן – יידחה ההליך ללא צורך בהתראה נוספת.