פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
938/07
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת:
שולמית שטיין
נ ג ד
המשיבים:
1. אליהו רג'ואן
2. קרול קירשנר
3. חיה קירשנר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו בת"א 2222/01 בש"א 23809/06 מיום 20.12.06 שניתנה
ע"י כב' השופטת ענת ברון
בשם המבקשת:
עו"ד פנחס יניב
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' ברון), בה הורה בית המשפט על הוצאת חוות דעת מומחה שהגישה המבקשת מתיק בית המשפט.
2.
המבקשת הינה אחת הנתבעות בתביעה שהגיש המשיב 1. בתביעתו טען המשיב 1 כי בעלה המנוח של המבקשת והמשיב 2 התחייבו להעביר לידיו 5% משווי המניות של חברות שהיו בשליטתם, וזאת לאחר סיום הליך הנפקת החברות בבורסה. המשיב 1 היה בעת מתן ההתחייבות רואה החשבון של החברות. בין יתר טענות ההגנה של המבקשת נטען כי מעשי המשיב 1 נוגדים את עיקרון אי התלות של רואה החשבון ומהווים עבירה על כללי האתיקה של לשכת רואי החשבון. כדי לבסס טענתה זו הגישה המבקשת את חוות דעתו של רו"ח ישראל שטראוס. המשיב 1 ביקש כי חוות הדעת תוצא מתיק בית המשפט משום שכל עניינה בפירוש הדין הישראלי שאינו טעון ראיה. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה ולא מצאתי כל הצדקה להתערב בהחלטתו. טענתה המרכזית של המבקשת בבקשת רשות הערעור היא כי עיקרה של חוות הדעת הוא בחינת כללי האתיקה שנקבעו על ידי לשכת רואי החשבון ומועצת רואי החשבון. כללים אלה, לטענת המבקשת, אינם מהווים דין כהגדרתו בחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, ומשכך כדי שתוכל המבקשת להסתמך עליהם נדרשת חוות הדעת. עיינתי בחוות הדעת ולא שוכנעתי כי כללי האתיקה - בהנחה שאינם מהווים דין - הם עיקרה. כפי שקבע בית משפט קמא, חלק נכבד מחוות הדעת מוקדש לחקיקת משנה ולפירושה. כמו כן, רו"ח שטראוס עצמו מציין כי כללי האתיקה נועדו להבהיר ולפרט מקרים ודוגמאות למצבים של חריגה מעקרון אי התלות שנקבע בדין. בנסיבות אלה, צדק בית משפט קמא משהורה על הוצאת חוות הדעת מהתיק.
3.
הבקשה נדחית בלא שנדרשת תשובה. יובהר, כי אין בדחיית הבקשה כדי לסתום את הגולל על האפשרות להגיש חוזרים והנחיות של לשכת רואי החשבון. יש להניח שניתן להגיע להסכמה בין בעלי הדין בעניין זה.
ניתנה היום, ח' באדר התשס"ז
(26.2.2007).
ש
ו פ ט