ב בית המשפט העליון בירושלים
רע"א 9419/00
בפני: כבוד השופט א' ריבלין
המבקשים : 1. מינילנד אילת בע"מ
2. מקסוול קולמן
נגד
המשיבים : 1. החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ
2.מינהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום
3. עיריית אילת
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בבאר-שבע מיום 17.11.2000 בתיק בר"ע 571/00
שניתנה על ידי כבוד השופט נ' הנדל
בשם המבקשים: עו"ד ד' עמיר
בשם המשיבה 1: עו"ד אהרון בן שחר
פסק-דין
החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה על פיה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. המבקשים מחזיקים במקרקעין המצויים בבעלות המשיבה. לפני עשור שנים הוסכם בין הצדדים כי המבקשים יפנו את המקרקעין בתנאים מסוימים. אולם רק עתה הודיעה המשיבה על כוונתה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לפינוי המבקשים. אלה מצידם פנו בתובענה למתן פסק דין הצהרתי לפיו אין לבצע את הפינוי. במסגרת התובענה נדחתה בקשתם למתן צו מניעה זמני. בפי המבקשים טענות הראויות לברור ובהן הטענה כי היו הסכמות מאוחרות השוללות את הפינוי וכי לא בוצעו התחייבויות המשיבים. על מנת לאפשר ברור טענות אלה מן הראוי היה להיעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני, במובן זה מתקבל הערעור. צו מניעה זמני ינתן על פי המבוקש ובתנאים שיקבעו בבית משפט השלום - זאת מבלי להביע כל עמדה ביחס לסיכויי המבקשים לזכות בתובענה עצמה.
המשיבה תשא בהוצאות הבקשה ובשכר טרחת עורך-דין בסכום של 7,500 ש"ח.
ניתן היום, כג' בטבת תשס"ב (7.1.2002).
ש
ו פ ט