רע"א 9434/01 חנה וידער נ. הרשל קליין בע"מ

בפניי בקשה להמרת ערבון כספי לצורך הבטחת חיוב הוצאות בבית משפט זה בבטוחה שהיא נכס מקרקעין.

דין הבקשה להדחות. ברגיל, הליכי מימוש של נכס מקרקעין עלולים להיות דבר ממושך, ובכך יש להכביד על גבייתו המהירה של חוב הוצאות. לכן, בדרך כלל לא ניתן לומר כי בטוחה מסוג זה היא תחליף הולם לערובה כספית, אשר ניתנת למימוש מיידי על ידי המשיב (ע"א 460/94 ברנע נ' פרימר , תקדין עליון 94(3) 1337). עם זאת, ניתן לשקול בחיוב בקשה מן הסוג שבפניי, כאשר מוצגים נתונים המעידים על מצוקה כזו של המבקש, באופן שהנכס המוצע הוא החלופה הממשית והמעשית היחידה העומדת לרשותו לצורך הפקדת ערבון.

נטל זה לא הורם במקרה שבפניי. אמנם, מן התצהיר שצורף לבקשה לפטור, עולה כי המבקשת היא אישה מבוגרת, אשר כל רכושה, למעט הדירה האמורה, נמצא בארה"ב ורשום על שם בעלה המנוח. ברם, הבקשה חסרה פרטים רבים הנחוצים על מנת להביא להעתרות לה. כך, למשל, לא פורטו חשבונות הבנק, נכסי המבקשת או ההכנסות להם היא זכאית. באופן דומה, לא הובאו בבקשה כל פרטים ממשיים אודות נכסים שיש ברשות המבקשת או בני משפחתה הקרובים, לרבות נכסים כספיים או מטלטלים הניתנים למימוש. לא הובאו כל מסמכים המאשרים את הטענות הנוגעות למצבה הכלכלי של בתה של המבקשת, הנזכרת בבקשתה, ובדבר ניסיונות לגייס ממנה את הסכום הנדרש לצורך הפקדת ערבון.

זאת ועוד, לא ידוע מה שוויו של נכס המקרקעין. בהעדר כל פירוט נוסף, לא ברור כלל האם, ובאיזה שווי, ניתן לממש את הנכס, במיוחד נוכח כך שהמבקשת לא פירטה האם נקי הנכס משעבודים, עיקולים או הערות אזהרה.

במצב זה, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אני מורה כי המבקשת תפקיד את הערבון הכספי תוך 60 ימים מיום קבלתה של החלטה זו.