רע"א 945/08 עיזבון המנוח מרדכי אמסלם ז"ל נ. בנק הפועלים בע"מ לשעבר בנק ה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד

הרשם מ' רניאל ) מיום 30.12.07 בבש"א 18194/07 (ע"א 3481/06), בו נדחתה בקשת המבקשים לביטול החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 26.11.07 בו נדחה הערעור עקב אי הפקדת ערבון.

1.

נגד המבקשים ניתן ביום 8.5.06 פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת ר' למלשטריך-לטר ) בת.א 8338/95 אשר חייב את המבקשים לשלם למשיב את מלוא סכום תביעתו. המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום והמזכיר הראשי של בית המשפט המחוזי קבע ביום 28.6.06 כי על המבקשים להפקיד ערבון בסך 12,000 ש"ח.

2.

המבקשים פנו לבית המשפט בבקשה לפטור מערבון. את בקשתם השתיתו המבקשים על מצבה הכלכלי והבריאותי הקשה של המבקשת 2 (להלן: המבקשת ), אישה מבוגרת כבת 80 הסובלת מבעיות בריאותיות, ושכל נכסיה ממושכנים לאחרים, כך לטענתם.

המשיב התנגד לבקשה בטענה כי לא הוכח שהמבקשת חסרת יכולת כלכלית. בין היתר נטען כי רמת חייה של המבקשת גבוהה וכי היא מיוצגת על ידי עורכי דין פרטיים. כן נטען כי המבקשת לא שילמה את הוצאותיהם בהליך הראשון וכי ממילא סיכויי הערעור אינם גבוהים, מאחר שרוב הטענות בערעור מתייחסות לקביעות עובדתיות של בית משפט קמא.

ביום 10.1.07 דחה המשפט המחוזי (כבוד הרשמת ד' סלע ) את בקשת הפטור מהפקדת ערבון. בית המשפט קבע כי המבקשת לא הניחה תשתית ראייתית מספקת לתמיכה בדבר מצב כלכלי קשה ולא פירטה את מצב נכסיה, הכנסותיה או ניסיונותיה לגיוס הכספים לשם הפקדת הערבון, בין היתר מבנות משפחתה הקרובות. בית המשפט הוסיף וציין כי המבקשת לא הגיבה לטענות המשיב לגבי הוצאותיה החודשיות, אשר אינן מתיישבות עם טענתה כי הגיעה לפת לחם ולא הסבירה את ייצוגה על ידי עו"ד פרטי, ייצוג המקים חזקה כי יש ביכולתה להפקיד ערבון. בנוסף ציין בית המשפט כי אפילו היה מוכח מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, אזי העובדה שהמבקשת לא שילמה את הוצאות המשיבים ושסיכויי הערעור נמוכים (שכן הערעור עוסק בעיקרו בקביעות עובדתיות) עומדים אף הם לחובתה. בהתאם לאמור דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הפטור תוך קציבת מועד חדש, עד ליום 11.2.07, להפקדת הערבון.

3.

ביום 11.2.07, המועד האחרון להפקדת הערבון, הגישו המבקשים ערעור על החלטת

כבוד הרשמת ד' סלע. ביום 16.5.07 דן בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא, השופט ג' גינת ) בערעור המבקשים ודחה את ערעורם, בין היתר, מאחר שבית המשפט סבר כי בהתחשב במצב נכסיה של המבקשת, הגם שהם משועבדים, יכולה המבקשת לגייס את סכום הערבון. עם זאת נתן בית המשפט המחוזי אורכה למבקשים עד ליום 15.10.07 וכן איפשר למבקשת לפנות לכבוד הרשמת בתקופת האֹרכה בהצעה קונקרטית בעניין הערבון, שתאפשר למשיבה לגבות את הוצאותיה בערעור, ככל שאלה ייפסקו לזכותה.

4.

חרף החלטת בית המשפט המחוזי לא הפקידו המבקשים את הערבון ולא ניצלו את האֹרכה שניתנה להם להעלאת הצעה קונקרטית בעניין הערבון.

בחלוף המועד להפקדת הערבון, ביום 18.10.07, הגיש המשיב

בקשה לדחיית ערעור המבקשים

(בש"א 15555/07), לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). בקשה זו וההחלטה בה לא צורפו לבקשת המבקשים שלפניי, אך מהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.10.07 עולה כי בעקבות הבקשה הורה בית המשפט המחוזי ביום 21.10.07 לרשום את הערעור לדחיה.

ביום 11.11.07 הגישו המבקשים תגובה לבקשה לדחיית הערעור שבבש"א 15555/07 הנ"ל. במסגרת תגובתם טענו המבקשים כי לא עלה בידיה של המבקשת להשיג את סכום הערבון. כן הציעו המבקשים כי סכום הערבון יוקצה מתקבול שעתיד להתקבל מאת המדינה ומותנה במתן פסק דין שצפוי להינתן בחודשים הקרובים.

5.

ביום 26.11.07, משלא הופקד סכום הערבון, הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד הרשם מ' רניאל ) על דחיית הערעור בהתאם לתקנה 431 לתקנות.

6.

ביום 29.11.07 הגישו המבקשים בקשה לביטול ההחלטה, בטענה שניתנה במעמד צד אחד ובלא נימוק. כן נטען כי הבקשה ניתנה בהתעלם מבקשתם מיום 11.11.07 בבש"א 15555/07. ביום 3.12.07 הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד נוספת להפקדת הערבון ולהמרת הערבון.

בית המשפט המחוזי (כבוד הרשם מ' רניאל ) דחה, ביום 30.12.07, את הבקשה לביטול ההחלטה שהגישו המבקשים. בין היתר ציין בית המשפט בהחלטתו כי ההחלטה לא ניתנה בהתעלם מבש"א 15555/07 מיום 11.11.07 או מטענותיהם של המבקשים במסגרת התגובה. ברם, לגישת בית המשפט, בתגובתם של המשיבים בה פרטו מדוע לא הפקידו את הערבון, לא היה די, בפרט לאחר שניתנה להם הזדמנות נוספת לעשות להפקדת הערבון על ידי רישום הערעור לדחיה, להבדיל מדחייתו.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

7.

טרם אפנה לגוף הבקשה אעיר כי בקשת רשות ערעור זו הוגשה כערעור, ברם, מאחר שהבקשה עניינה החלטת בית המשפט המחוזי, המהווה כשלעצמה "גלגול שני" של ההליך, הרי שבקשה זו מהווה "גלגול שלישי" ולכן אין למבקשים זכות לערעור. מכל מקום, מכיוון ש"הערעור" הוגש במועד להגשת בקשת רשות ערעור (30 יום) הוסב ההליך לבקשה לרשות ערעור.

8.

בבקשתם טוענים המבקשים לשגיאותיה של כבוד הרשמת ד' סלע : בקביעתה שהמבקשת לא העמידה תשתית עובדתית מספקת להוכחת טענותיה בדבר מצבה הכלכלי הקשה, בקביעתה כי המבקשת הייתה צריכה להראות שפעלה לגיוס המשאבים הדרושים לתשלום סכום הערבון, בקביעתה כי היה על המבקשת להשיב לטענות המשיב בדבר הוצאותיה החודשיות וכן בקביעתה כי סיכויי הערעור נמוכים.

עוד נטען כי טעה כבוד סגן הנשיא, השופט ג' גינת כשקבע כי יש די בעובדה שהמערערת היא בעלת נכסי נדל"ן כדי לאפשר לה להעמיד את הערבון הדרוש במסגרת הערעור וכשדחה את הצעתה של המבקשת לרשום שיעבוד על המקרקעין שברשותה, כחלופה לסכום הערבון הנדרש בערעור.

לבסוף נטען גם לשגיאות בהחלטתו של כבוד הרשם מ' רניאל כשדחה את הבקשה להארכת המועד להפקדת ערבון ואת החלופה שהציעה המבקשת, תוך שהוא פועל, כך נטען, בניגוד לפסק הדין של כבוד סגן הנשיא, השופט ג' גינת .

8.

לאחר עיון בבקשת המבקשים על נספחיה ומבלי שנדרשתי לתשובת המשיב מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

כלל נקוט הוא בפני בית משפט זה כי בקשת רשות ערעור היוצרת "גלגול שלישי" של ההליך המשפטי, ניתנת במקרים חריגים, כאשר מעלה הבקשה שאלה עקרונית שבמשפט שהשלכותיה חורגות מהסכסוך הפרטני שבין הצדדים [רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)].

בקשת רשות הערעור שלפניי אינה מגלה שאלות עקרוניות המחייבות דיון נוסף, אלא נוגעת לקביעות פרטניות הנוגעות לצדדים להליך.

מעבר לנדרש יוער כי גם לגוף ההחלטות עליהן מלינים המבקשים (הגם ש"רשמית" בקשת רשות הערעור עניינה אך בהחלטתו האחרונה של כבוד הרשם מ' רניאל ), מצאתי כי בדין ניתנו ואין מקום ליתן לגביהן רשות לערער. בפרט נכון הדבר לעניין החלטתו של כבוד הרשם מ' רניאל : החלטה זו באה לאחר התעלמות חוזרת ונשנית מצידם של המבקשים למועדים שנקבעו להפקדת הערבון. המבקשים לא ניצלו אף את ההזדמנות שניתנה להם בהחלטתו של כבוד סגן הנשיא, השופט ג' גינת להציע בטוחה אחרת, אלא לאחר שכבר נרשם הערעור לדחיה. בנסיבות אלה מקובלת עלי החלטתו של כבוד הרשם מ' רניאל מיום 30.12.07.

נוכח האמור לעיל איני נדרש להרחיב לעניין טענות המבקשים באשר להחלטותיהם של כבוד הרשמת ד' סלע וכבוד סגן הנשיא, השופט ג' גינת לגופן. עם זאת, גם קביעות אלו מקובלות עליי.

11.

אשר על כן הבקשה נדחית.

12.

מאחר שלא נתבקשה תשובת המשיב, ומטעם זה בלבד, איני עושה צו להוצאות.