רע"א 945/08 עיזבון המנוח מרדכי אמסלם ז"ל נ. בנק הפועלים בע"מ לשעבר בנק ה

המערערים הגישו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו (הרשם מ' רניאל) מיום 30.12.2007 בה נדחתה בקשתם לבטל את החלטה קודמת של בית המשפט לדחות את הערעור על הסף. לאחר שנקבע גובה הערבון בערעור שבכותרת הגישו המערערים בקשה לפטור מהפקדת ערבון. אגב בחינת הבקשה התעוררה השאלה כיצד ניתן להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי.

1.

אתאר בקצרה את הרקע להליכים. המערערים הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה ערעור על פסק דין של בית משפט השלום. המזכיר הראשי קבע כי עליהם להפקיד ערבון בסך 12,000 ₪. בקשתם של המערערים לפטור מהפקדת ערבון נדחתה על ידי רשמת בית המשפט (כב' הרשמת ד' סלע) ביום 10.1.2007. ערעור על החלטת הרשם נדחה, תוך קציבת מועד חדש להפקדת ערבון. משלא הופקד ערבון הורה בית המשפט (כב' הרשם מ' רניאל) ביום 26.11.2007 על דחייתו של הערעור. המערערים הגישו בקשה לביטול ההחלטה, מאחר שניתנה במעמד צד אחד וללא נימוק וביקשו להמיר את הערבון בחלופה סבירה אחרת. בקשתם נדחתה, כאמור, ביום 30.12.2007 ומכאן הערעור, שהוגש ביום 31.1.2008. בערעור ציינו המערערים כי מטעמי זהירות הוא מוגש תוך 30 ימים, במידה שבית המשפט יחליט לדון בו כבקשה לרשות ערעור. המערערים הוסיפו כי הודעת הערעור מתייחסת גם להחלטות קודמות שניתנו במסגרת הערעור בבית המשפט המחוזי.

2.

בהחלטתי מיום 3.4.2008 התבקשו בעלי הדין להגיש עמדותיהם בעניין סיווג ההליך. המערערים לא הגישו עמדה מפורשת, אך מתשובה שהגישו (ביום 21.4.2008) משתמע כי הם סבורים שההליך צריך להתברר כבקשה לרשות ערעור. המשיב, מצידו, סבור כי נפלה טעות מלפני המערערים בהגישם הודעת ערעור אחת המתייחסת לכל ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט המחוזי במסגרת ערעורם. לשיטתם, לא ניתן להשיג על החלטת כב' הרשמת ד' סלע (מיום 10.1.2007). במסגרת הערעור על פסק הדין העיקרי, כאשר על אותה החלטה הוגש ערעור נפרד ועצמאי לשופט של בית המשפט המחוזי. המשיב מוסיף וטוען כי פסק הדין בו נדחה הערעור באין הפקדת ערבון הוא פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט השלום, גם אם הערעור לא נדון לגופו, ומשכך, חייבים לקבל רשות להגשתו. אשר להחלטת כב' הרשם רניאל (מיום 30.12.2007), הרי שמדובר בהחלטה שניתנה לאחר מתן פסק הדין וגם הערעור עליה מותנה בקבלת רשות.

3.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להגיש את ההליך כערעור בזכות. החלטת כב' הרשם רניאל מיום 30.12.2007 היא החלטה שניתנה לאחר מתן פסק הדין במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ולהארכת מועד להפקדת ערבון. המדובר ב"החלטה אחרת" של רשם, שככלל, הדרך להשיג עליה היא הגשת ערעור בזכות לבית המשפט בו משמש הרשם (סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). אך בהקשר זה יש לזכור כי ההליך מופנה גם כנגד החלטות נוספות שניתנו במסגרת הערעור בבית המשפט המחוזי, ובכלל זה פסק הדין בדבר דחיית ההליך. יצוין כי המערערים אינם מאחרים את המועד להגשת ערעור על פסק הדין, שכן "המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה במעמד צד אחד..., שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי תקנה 201 או תקנה 214, יימנה מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול" (תקנה 398א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הדרך להשיג על פסק הדין שדחה את ערעור המערערים באין הפקדת ערבון היא בדרך של בקשה לרשות ערעור לבית משפט זה. שכן, פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן בשיבתו כערכאת ערעור על פסק דין של בית משפט השלום. עובר להליך הערעור בבית המשפט המחוזי התקיים הליך בבית משפט השלום. ההליך בבית המשפט המחוזי היה אם כן "גלגול שני" וההליך בבית משפט זה הוא בבחינת "גלגול שלישי" הטעון רשות ערעור (ראו, בש"א 11867/04 מינהל מקרקעי ישראל נ' דגה (לא פורסם, 20.3.2005) ; ע"א 7975/03 בנק הפועלים נ' לוי (לא פורסם, 24.1.2005); ע"א 8154/03 אלטורי נ' אריה חברה ישראלית לביטוחי רכב בע"מ (לא פורסם, 15.8.2005)). במצב דברים זה, בו ההליך מופנה גם כנגד פסק הדין שניתן בערעורם של המערערים לבית המשפט המחוזי, אני סבורה כי אין מקום לפצל בין ההליכים וראוי לברר את ההשגות בכללותן במסגרת של בקשה לרשות ערעור לבית משפט זה.

4.

הערעור שלפניי הוגש ללא קבלת רשות. נוכח המסקנה כי ניתן להשיג על החלטות בית המשפט קמא רק בדרך של בקשת רשות לערער, ובשים לב לכך שההליך הוגש בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות לערער, ישונה סיווגו של ההליך מע"א לרע"א והוא ידון בדרך של בקשה לרשות ערעור. השינוי בסיווגו של ההליך משליך גם על גובה הערבון, בשל השפעתו על היקף הדיון הצפוי ועל פסיקת ההוצאות הצפויה, באם ייכשל. בקביעת סכום הערבון יש להתחשב גם שכך שהמערערים התקשו לממש את הערעור בבית המשפט המחוזי בשל הדרישה להפקדת ערבון, דבר המחייב בחינה "גמישה" של בקשת הפטור מתוך זהירות מחסימת דרכם מלהביא טענותיהם בעניין זה ממש לפני ערכאת הערעור ומיצירת "מעגל קסמים" דיוני הפוגע בזכות הגישה לערכאות של מיעוטי יכולת. בהתחשב בשיקול זה, וכן בטיב ההליך כבקשת רשות ערעור ובהיקפו הצר יחסית, אך גם בכך שאין הבקשה לפטור מערבון פורשת תשתית עובדתית של דלות כלכלית ובכך שסיכויי ההליך אינם נראים גבוהים, יועמד סכום הערבון על סך של 5,000 ₪. הערבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו. ההחלטה תתויק בתיק השופט ברע"א.

הפרש האגרה בין ע"א לרע"א יושב למערערים.