פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9477/04
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשות:
1. אריה חברה
לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד נפגעי רכב בע"מ
נ ג ד
המשיב:
עבאדין עלא
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום
7.9.04 בת.א. 4277/02 שניתנה על-ידי כבוד השופט י' ענבר
בשם המבקשות: עו"ד צבי
רפופורט
בשם המשיב: עו"ד נועם
שיפמן
החלטה
1.המשיב, יליד 1973, נפגע בתאונת דרכים ביום 17.11.2001. במהלך הדיון בעניינו של המשיב, הורה בית המשפט המחוזי בירושלים ( כבוד השופט י' ענבר ) על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה.
2.כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור. טענתה העיקרית של המבקשת נוגעת למסד הראיות ששימש את בית המשפט קמא בהחלטה על מינוי הממחה הפסיכיאטרי. לטענת המבקשת, הורה בית המשפט קמא על מינויו של המומחה, לאור "מסמכים נבחרים" - כלשונו - ומבלי שביקש לעיונו את מכלול התיק הרפואי. אסופת המסמכים שהוגשה בעניין זה, כך נטען, מאופיינת באי בהירות ביחס למקור הרישומים, מועדי כתיבתם והמסגרת בה ניתנו. העובדה כי בית המשפט קמא ביכר למנות את המומחה הפסיכאטרי מבלי שחייב את המצאת התיק המלא של המשיב, מהווה, לטענת המבקשת, עילה לביטול החלטתו.
3.עיינתי בבקשה, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי מצא כי נתקיים הצורך במינוי מומחה רפואי לאחר שעיין בבקשה, בתגובה, בתגובה לתגובה ובחומר הרפואי הרלוונטי שנתקבל בעניינו של המשיב. בית-המשפט הסתמך גם על המלצת מומחה אחר, בתחום הנוירולוגי, למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי. ככלל, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים עת קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון , פ"ד מד(2) 216), שכן אי מינוי המומחה הרפואי על-ידי בית המשפט, עשויה לחסום בפני המשיב את הדרך להוכיח את נכותו. זאת ועוד: נפסק זה מכבר כי יש לפרש את תקנה 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 פירוש מרחיב ביחס לסוג המסמכים אשר עשויים לשמש תשתית להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט. (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' כריסטיאן שמור , פ"ד מט(4) 865). על שיקול דעתו של בית המשפט בבואו למנות מומחה רפואי, עמדה השופטת, שטרסברג-כהן:
על בית המשפט לבדוק מסמכים כאלה לאור כל נסיבות העניין ולתת להם את משקלם הראוי לקראת הכרעה בשאלה אם יש בהם כדי להצדיק מינוי מומחה ואם אין האמור בהם זניח ובלתי רציני ... הדרך איננה מניעת הגשת מסמכים לבית המשפט, אלא מתן משקל ראוי לאותם מסמכים שיוגשו לצורך שקילת מינויו של מומחה ( שם , בעמוד 874-873).
בחינת נסיבות המקרה, כפי שהובאו לפניי, מעלה כי החלטת בית המשפט קמא אינה חורגת מגבולות הסביר ומכל מקום, אינני מוצא בטענות המבקשת עילה מספקת להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, משלא נתבקשה תשובה - אין אנו עושים צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ו בכסלו התשס"ה
(28.11.04).
ש
ו פ ט