פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
9482/12
ע"א
9483/12
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקשת:
מדינת ישראל מנהל מקרקעי ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. צוילני נכסים בע"מ
2. רו"ח יום טוב בילו
3. עו"ד ערן אטלס
4. רו"ח אילן שושן
סיווג הליך
החלטה
1.
ההליכים שבכותרת נסבים על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הנשיאה ב' גלאור) מיום 18.11.2012 בבקשה למתן הוראות שהגישה המשיבה 1 בגדר הליכי פירוק של פנידר חברה להשקעות בע"מ ופ.ד.ד חברת מגורים ובניין בע"מ (להלן: החברות ).
בבקשה הנזכרת עתרה המשיבה 1, אשר מכרה חלק מזכויותיה בנכס אותו רכשה מאת החברות, לכך שבית המשפט יורה למשיבים 2-4, מפרקי החברות, להמציא לה אישור זכויות ביחס לנכס; לחתום על טופס הפניה למינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל ) להעברת זכות החכירה לרוכשים; ליתן הסכמה למינהל למתן כתב התחייבות לבנק מממן ולחתום על כל מסמך שיידרש על ידי בנק כאמור. בית המשפט קמא ביקש את עמדת המינהל ביחס לבקשה, וזה טען כי על פי חוזה הפיתוח שנחתם עם החברות מחוייבות הן בניהול רישום הזכויות עד לרישום הנכס כבית משותף וכי המשיבים 2-4, מפרקי החברות, באו בנעליהן בעניין זה. המינהל הוסיף כי אין לפטור את החברות מחובה זו שכן רישום מצב הזכויות המלא מצוי בידיהן, וכי אם לא יצויין באישוריו שלו שקיים גורם משכן עלולה להיווצר הטעיה של הציבור. בית המשפט קמא דחה גישה זו בהחלטה מיום 30.10.2012 וביום 18.11.2012 נחתם על ידו "צו פורמלי" בו הורה למינהל להנפיק למשיבה 1 אישורי זכויות "על פיהם [המשיבה 1] היא בעלת הזכויות, ללא גורם משכן" וכן לאשר למשיבה 1 להעביר את זכויות החכירה על שם רוכשים ולהנפיק כתבי התחייבויות לבנקים מממנים מטעם הרוכשים והכל "ללא צורך בהסכמת / אישור גורם משכן".
המינהל מבקש להשיג על החלטה זו, והגיש עליה את שני ההליכים שבכותרת - ערעור ובקשת רשות ערעור. המינהל ציין כי לגישתו ההחלטה הינה בבחינת פסק דין אך הגיש בד בבד גם בקשת רשות ערעור "למען הזהירות". משכך, ביקשתי את התייחסות המשיבים ביחס לסיווג ההליכים.
2.
הן המשיבה 1 והן המשיב 4 ציינו בתגובות שהגישו כי בנסיבות העניין אין הם מתנגדים שבקשת רשות הערעור תידון כערעור, אך לא הביעו כל עמדה ביחס לשאלה מהו סיווגו הנכון של ההליך לפי דין. המשיבים 2-3 ביכרו שלא להגיש תגובה בעניין זה, והתיק הובא בפניי ביום 20.2.2013.
3.
לאחר שבחנתי את החומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה כי ההחלטה נשוא ההליכים הינה "פסק דין" ומכאן כי עומדת למינהל זכות ערעור עליה.
סעיף 291 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 קובע כי "ערעור על צו או החלטה במהלך פירוקה של חברה לפי פקודה זו יוגש בדרך ולפי התנאים שמוגש ערעור על כל צו או החלטה שלו בתחום שיפוטו הרגיל...". בהתאם, על החלטות הניתנות במסגרת הליך פירוק חלים דיני הערעור הרגילים המבחינים בין פסק-דין, הנתון לערעור בזכות, לבין "החלטה אחרת" עליה ניתן להשיג ברשות בלבד. בפסיקה הובהר לא אחת כי כאשר במסגרת הליכי פירוק מכריע בית המשפט במחלוקת מתוחמת שיש לראות בה משום "יחידה דיונית" העומדת בפני עצמה, אזי הכרעה בה "הסוגרת" מבחינה מהותית את העניין הנתון במחלוקת בין הצדדים תהא בגדר "פסק-דין", וזאת גם אם הליכי הפירוק בכללם טרם באו אל קיצם (ראו: רע"א 627/88 סולל בונה בע"מ נ' אחים גולדשטיין חברה לשיכון ופיתוח בע"מ , פ"ד מב(4) 393 (1989); רע"א 7213/12 שטיחים בסנטר ב.ש. בע"מ נ' אייס אוטודיפו בע"מ (10.12.2012); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 122 (מהדורה שלישית, 2012)).
במקרה שבפנינו, לאחר שהוגשה לבית המשפט קמא התייחסותו של המינהל (שאינו צד להליך הפירוק) לבקשה למתן הוראות שהגישה המשיבה 1, קבע בית המשפט כי יש לדחות את עמדת המינהל והכריע במחלוקת הקונקרטית שהתגלעה לעניין הוצאת אישורי הזכויות ולגבי תוכנם ואף חתם על "צו פורמלי" בהקשר זה. בכך סיים בית המשפט מלאכתו ביחידה הדיונית שנפתחה בתוך הליך הפירוק ומעורבותו של המינהל בהליך תמה. בנסיבות אלה סבורני כי יש לראות בהחלטה "פסק דין" עליו נתונה היתה למינהל זכות ערעור.
הנה כי כן, ההליך הנכון בענייננו הוא ערעור בזכות. רע"א 9482/12 תימחק מן הרישום (ללא צו להוצאות) ואילו ההליך בע"א 9483/12 יימשך כסדרו, ובכלל זאת יימשך הטיפול בבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המינהל.
המזכירות תתייק את הבקשה לעיכוב ביצוע בתיק ע"א 9483/12, והחלטתי זו תתוייק אף היא בתיקי השופטים.
ניתנה היום, י"א באדר תשע"ג (21.2.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת