רע"א 9537/17 גלית יהודה נ. בנק מזרחי - סניף כיכר המדינה

1.

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת

מ' עמית-אניסמן ) מיום 1.11.2017 בע"א 36313-10-16, בגדרו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת כ' לוי ) מיום 25.8.2016 בת"א 3977-10-13.

2.

המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה בסדר דין מקוצר בגין חוב שלא הוסדר בקשר לחשבון שהתנהל על שמה והועמדו בו הלוואות לבקשתה. המבקשת הגישה מצדה תביעה שכנגד, במסגרתה טענה כי בשל התנהלות המשיב בעת שהחליט לבטל את מסגרת האשראי בחשבונה והימנעותו מכיבוד חיובים בכרטיסי האשראי והשיקים שנמשכו ממנו, נגרמו לה נזקים כלכליים כבדים שהביאו לפגיעה בעסקיה ולקריסתה הכלכלית. לטענתה, המשיב אף הפר הסכמות קודמות בין הצדדים כאשר חייב ביתר את חשבונה בקשר לריביות ועמלות. בדיון מיום 19.2.2014 ניתנה למבקשת הרשות להתגונן, ושתי התביעות נידונו במאוחד בבית משפט השלום.

3.

בפסק דין מיום 25.8.2016 קיבל בית משפט השלום את תביעת המשיב וחייב את המבקשת בתשלום יתרת החוב בסך של 51,035 ₪, ודחה את התביעה שכנגד שהוגשה מטעמה. נקבע כי לקראת סוף שנת 2012 מומשו כל הביטחונות שהועמדו על ידי המבקשת לטובת המשיב, וכי מארג הראיות מלמד על התדרדרות במצבה הכלכלי על פני השנים, לה הייתה מודעת המבקשת בזמן אמת. במקרה דנן, כך נקבע, המשיב אפשר למבקשת להמשיך ולפעול בחשבונה במשך למעלה מחצי שנה אף שלא היו בידיו ביטחונות ולמרות החזרי חיובים וחריגות חוזרות ממסגרת האשראי המאושרת. בנסיבות אלו, לא זו בלבד שהמשיב לא הפר את חובת הנאמנות שחב כלפי מבקשת, אלא אף נעשה ניסיון לסייע לה בהתחשב בקשיים הכלכליים אליהם נקלעה. בית המשפט דחה את טענת המבקשת לפיה המניע של המשיב שלא לכבד חיובים בחשבון הינו החלטתה להפסיק את השימוש בכרטיס האשראי הבנקאי ולעשות שימוש בכרטיס החוץ בנקאי שברשותה. בהקשר זה נקבע, כי היה על המבקשת לצְפות כי חיובים בכרטיס האשראי החוץ בנקאי שלה לא יאושרו ולדאוג להפקיד כספים לחשבונה מבעוד מעוד, ומשלא עשתה כך – מדובר בסיכון שנטלה המבקשת

על עצמה, ואין לזקוף את תוצאתו אלא לחובתה.

4.

המבקשת לא השלימה עם פסק דינו של בית משפט השלום והגישה עליו ערעור לבית המשפט המחוזי. בפסק דין מיום 1.11.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, משלא מצא טעם מבורר להתערב בקביעות עובדתיות המעוגנות היטב בחומר הראיות, אשר הוסקו לאחר בחינה מעמיקה ויסודית של הדברים על ידי הערכאה הדיונית. על פי קביעות אלו, ניתנו למבקשת אזהרות למכביר בטרם הוחלט על אי חידוש מסגרת האשראי בחשבונה עקב ההתדרדרות במצבה הכלכלי, והדבר לא נעשה במסגרת "קפריזה" או כצעד שרירותי. משכך, נקבע כי צדק בית משפט השלום בקבעו כי מדובר בהחלטה סבירה ולגיטימית של המשיב, אשר נבעה משינוי במצבה הפיננסי של המבקשת ומהיעדר בטחונות להבטחת מסגרת האשראי. אף הקביעה לפיה המבקשת לא הביאה כל תימוכין לטענה בדבר נזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתנהלות המשיב בצדק נעשתה, כך פסק בית המשפט המחוזי, משלא הובאו ראיות בדבר הכנסות העסק שניהלה, כמו גם נתונים נוספים שיש בהם הכרח כדי לבחון שאלת קיומו ושיעורו של נזק כתוצאה מאי חידוש מסגרת האשראי בחשבונה. באופן דומה, משלא הוצג תחשיב המאפשר לבחון את טענות המבקשת אודות גביית כספים שלא כדין מאותו חשבון, לא ניתן היה לבחון אותן על בסיס טבלה שערכה המבקשת לבדה.

5.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפניי, במסגרתה שבה וחוזרת המבקשת, באריכות יתרה, על הטענות שהועלו ונדחו בערכאות הקודמות. כך טוענת המבקשת, בין היתר, כי בוצעו "תרמית ומעילה" בכספה באמצעות חיובי ריביות ועמלות בניגוד להסכם ולדין, תוך ניצול חוסר היכרותה עם הוראות החוק; כי ביטול מסגרת האשראי בחשבונה בוצע על ידי המשיב מטעם בלתי ענייני, ומבלי שעמד בחובתו להצביע על ההפרה שלכאורה בוצעה על ידה, בלא שהוקצב זמן לתיקונה, ובלא שציין את נפקותה; וכי בניגוד לראיות, "בחרה" שופטת בית משפט השלום לפגוע בשמה הטוב של המבקשת ובאמינותה, תוך הצגתה כ"כושלת עסקית" וכחדלת פירעון.

6.

לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, על בקשות רשות לערער ב" גלגול שלישי " חלה אמת מידה מצמצמת, לפיה רשות ערעור תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עיון בדברים מגלה כי הבקשה דנן אינה עומדת באמות מידה אלה, משטענות המבקשת נטועות כולן בעובדות המקרה ובמחלוקת הפרטנית בינה לבין המשיב. זאת, שעה שהכרעות המותבים דלמטה מנומקות ומבוססות, ואינן מעלות כל חשש ליצירת עיוות דין כלפי המבקשת.

7.

סוף דבר : הבקשה נדחית. בנסיבות העניין לא אעשה צו להוצאות.