החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 9543/11 לוקי בנייה ופיתוח בע"מ נ. א.ח איטומים לעד בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · עיכוב ביצוע פסק דין כספיבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעכב ביצוע פסק דין כספי שניתן נגד המבקשת בבית משפט השלום. נקבע כי הבקשה נדונה כבר לפני שתי ערכאות ואין עילה להתערב בה. כן נקבע כי בחיוב כספי הכלל הוא שלא מעכבים ביצוע, והמקרה אינו חריג.

העובדות

בית משפט השלום חייב את המבקשת והנתבעות האחרות לשלם למשיבה סכום כספי בגין עבודות איטום, ודחה תביעה שכנגד. המבקשת ערערה, והבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה בשתי הערכאות. המבקשת טענה להיעדר יריבות ולקושי כלכלי של המשיבה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לעכב ביצוע פסק דין כספי שניתן על בסיס חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט?

הלכות

  1. 1

    נכונותו של בית המשפט העליון להתערב בהחלטות בבקשות לעיכוב ביצוע מוגבלת, ובפרט כאשר הבקשה נדונה לפני שתי ערכאות.

    ״נכונותו של בית משפט זה להתערב במקרים כגון אלה היא מוגבלת, בפרט כאשר עסקינן בבקשות לעיכוב ביצוע״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הכלל הוא שאין לעכב ביצועו של חיוב כספי, והחריגה ממנו נעשית רק במקרים חריגים.

    ״שהכלל הנוהג לגביו הוא שאין לעכב ביצועו, אלא במקרים חריגים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • רשות ערעור
  • פסק דין כספי
  • חוות דעת מומחה
  • היעדר יריבות
  • מאזן הנוחות
  • סיכויי ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

9543/11

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקשת:

לוקי בנייה ופיתוח בע"מ

נ ג ד

המשיבה:

א.ח איטומים לעד בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י'

שבח) בע"א 43466-10-11 מיום 14.12.2011; בקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקשת :

עו"ד לימור ידידיה; עו"ד רנה שבולת

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שבח ) שבגדרה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' גרוסמן ).

1.

בית משפט השלום בתל אביב-יפו קיבל תביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשת ושתי חברות נוספות (להלן ביחד: הנתבעות ), וחייב את הנתבעות לשלם למשיבה, ביחד ולחוד, סכום של 248,257 ש"ח בגין עבודות איטום שביצעה עבורן. במקביל, נדחתה תביעה שכנגד שהגישו הנתבעות, שבמסגרתה ביקשו לחייב את המשיבה לפצותן בגין ליקויים בבנייה. בית המשפט קבע, בהסתמכו על חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט ולאחר שהעדיף את עדויותיהם של עדי המשיבה, כי האחרונה ביצעה את העבודות הנטענות ועל הנתבעות לשלם לה בעבורן. עם זאת, הפחית בית המשפט את עלות התיקונים שנדרשו מסכום הפיצוי שנקבע. בצד האמור, נדחתה טענת היעדר יריבות של המבקשת, שטענה כי היא לא הזמינה את העבודות מהמשיבה ולא הייתה חתומה על חוזה עימה. עוד נקבע כי המבקשת הייתה מעורבת בניהול העבודות לא פחות משאר הנתבעות.

2.

המבקשת הגישה ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בית משפט השלום דחה את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק הדין. בהחלטתו מיום 24.11.2012, קבע בית משפט השלום כי אין סיכון שמא לא יהיה זה אפשרי להחזיר את המצב לקדמותו, ככל שיתקבל הערעור. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שבח ) דחה אף הוא את בקשת המבקשת לעכב את ביצוע פסק הדין. בהחלטה – שאליה מכוונת הבקשה שלפניי – נקבע כך:

"נוכח העובדה שמסקנת בית המשפט קמא נסמכת על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, נוכח היות פסק הדין כספי ונוכח תגובת התובעת – לא מצאתי לנכון להורות על עיכוב ביצוע".

3.

המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו. נטען כי חוות דעת המומחה אינה רלוונטית לשאלת היעדר היריבות, שעומדת בבסיס הערעור שהוגש. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי כלל לא דן בשאלת מאזן הנוחות. לגופם של דברים, טוענת המבקשת כי סיכויי הערעור שהגישה גבוהים – שכן הוא עוסק אך ורק בשאלת היעדר היריבות בין הצדדים, ולא בשאלות שעמדו להכרעתו של המומחה מטעם בית המשפט. לדברי המבקשת, תפקידה היה אך ורק ביצוע פיקוח הנדסי ולא היה בינה לבין המשיבה הסכם כלשהו. לעניין מאזן הנוחות, נטען כי המשיבה היא חסרת יכולת כלכלית ואינה פורעת את חובותיה.

4.

דין הבקשה להידחות. הבקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית משפט השלום כבר נדונה לפני שתי ערכאות. נכונותו של בית משפט זה להתערב במקרים כגון אלה היא מוגבלת, בפרט כאשר עסקינן בבקשות לעיכוב ביצוע (רע"א 5698/09 מושב אורה נ' בלסקי , פסקה 7 וההפניות שם (לא פורסם, 22.7.2009)). גם לגופם של דברים, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, שכן מדובר בחיוב כספי שהכלל הנוהג לגביו הוא שאין לעכב ביצועו, אלא במקרים חריגים. במקרה שלפניי, לא מצאתי עילה לחרוג מהכלל.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שנלוותה לה. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו בכסלו התשע"ב (22.12.2011).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1נכונותו של בית המשפט העליון להתערב בהחלטות בבקשות לעיכוב ביצוע מוגבלת, ובפרט כאשר הבקשה נדונה לפני שתי ערכאות.
  2. 2הכלל הוא שאין לעכב ביצועו של חיוב כספי, והחריגה ממנו נעשית רק במקרים חריגים.