פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9548/09
בפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקשת:
קבוצת חברות שמעוני בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. אס.קום-סבן מיחשובים(2005) בע"מ
2. חן סבן
בקשת רשות ערעור על פסקי דינו של בית המשפט המחוזי מרכז ברע"א
17264-10-09 שניתן על ידי כבוד השופט א' יעקב ביום 12.11.2009.
מטעם המבקשת:
עוה"ד ג' ויסמן.
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט א' יעקב ) ברע"א 17264-10-09 מיום 12.11.2009.
רקע
1.
המבקשת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המשיבים (ת.א. 2203/08). ביום 23.10.2008 התקבלה באופן חלקי בקשת רשות להתגונן שהגישו המשיבים. המבקשת ערערה על החלטה זו (ע"ר 14221-11-08) וביום 16.9.2009 קבע בית משפט השלום בפתח-תקווה (כבוד השופטת ש'
קמיר-וייס ) כי מתן הרשות להתגונן מותנית בהפקדת ערובה מצד המשיבים בסך של 104,405 ש"ח, וזאת עד ליום 15.10.2009. המשיבים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי מרכז (להלן: הבקשה ), אשר יחד עימה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום. במסגרת בקשות אלה העלו המשיבים טענה שלא הועלתה לפני בית משפט השלום לפיה הם נעדרי יכולת כלכלית לעמוד בהפקדת הערובה האמורה (להלן: הטענה החדשה ).
2.
ביום 12.11.2009 התקיים דיון במעמד הצדדים, אשר בסופו ניתן פסק הדין נושא בקשה זו. במסגרת פסק הדין דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, בקובעו כי לא התקיימו התנאים ליתן רשות ערעור כפי שאלו נקבעו בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3)123 (1982) (להלן:
עניין חניון חיפה ). כן נדחתה הטענה החדשה של המשיבים, בהעדר ראיות לתמוך בה. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום לשבעה ימים על מנת לאפשר למשיבים להגיש לבית משפט השלום בקשה להפחתת סכום הערבות במהלך תקופה זו תוך צירוף הראיות התומכות בטענתם החדשה. המשיבים חויבו בתשלום הוצאות המבקשת בסך של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
טענות המבקשת
3.
המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי לא היה צריך לקבל את הבקשה, שכן זו לא עמדה בתנאים שנקבעו בעניין חניון חיפה , כי לא היה צריך לדון בבקשת רשות הערעור קודם להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת וכי טעה שעה שאיפשר העלאת הטענה החדשה וכאשר התערב בקביעת התנאים לקבלת הרשות להתגונן. כן נטען על ידי המבקשת כי טעה בית המשפט המחוזי בהחלטתו לעכב את ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום.
4.
בנוסף טוענת המבקשת כי בעניין דכאן מתעוררת שאלה משפטית החורגת מגדרו של הסכסוך בין הצדדים והיא שאלת סמכותו של בית המשפט המחוזי אשר דן בבקשה כבערעור מבלי לקבל את הסכמת המבקשת, מבלי שניתנה לה הזדמנות להתנגד למהלך זה ומבלי שהופקדה ערובה להבטחת הוצאותיה. כן נטען כי החזרת הדיון לבית משפט השלום נעשתה, אף היא, בחריגה מסמכות.
דיון והכרעה
5.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מגדרו של הסכסוך הקונקרטי (ראו: עניין חניון חיפה ), ואולם בקשה זו לא מעוררת שאלה כאמור. בניגוד לטענת המבקשת, בית המשפט המחוזי לא
קיבל את בקשת רשות הערעור אלא דחה אותה, וזאת לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים. בנוסף, על פי החלטת בית המשפט המחוזי עוכב ביצוע פסק הדין של בית המשפט השלום לשבעה ימים במהלכם היה על המשיבים לפנות בבקשה לבית משפט השלום. במועד בו הוגשה הבקשה שלפניי חלפו שבעה ימים אלו, ומשכך הפך הדיון בנוגע להחלטה לעכב את ביצוע פסק הדין לתיאורטי גרידא, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה שלפניי [ ראו: משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי-הלכה למעשה כרך ב' 1273 (מהדורה חמש-עשרה, 2007)] . באשר לעצם ההחלטה להתיר למשיבים לפנות בבקשה מתאימה לבית משפט השלום, איני סבור כי החלטה זו הביאה לעיוות דין או שזו מעלה שאלה עקרונית המחייבת את התערבותו של בית משפט זה.
6.
אכן ראוי היה כי קודם לזימון הדיון במעמד הצדדים, תופקד ערובה על ידי המשיבים כמצוות תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ואולם, מאחר שהדיון במעמד הצדדים כבר התקיים הרי שמדובר בשאלה תיאורטית שאיני מוצא מקום להידרש לה [ראו: 202/05 מנהל השירותים הוטרינריים נ' גולדשטיין (לא פורסם, 14.6.2005); רע"א 1373/09 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 18.3.2009)]. על כך אוסיף כי ככל שהמשיבים לא
שילמו את ההוצאות שנפסקו לטובת המבקשת, מלמד הדבר על הצורך בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת במסגרת ההליך המתברר לפני בית משפט השלום.
7.נוכח האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות. משלא התבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ט אדר
תש"ע (15.3.2010).
ש ו פ ט