רע"א 9653/16 גולן יקיר נ. עו"ד אלונה בומגרטן

1.בקשת רשות ערעור, ועמה בקשה לעיכוב ביצוע, על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ה' סילש ) בפש"ר 18804-06-16 מיום 27.11.2016, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 29.8.2016, בה נקבע כי המשך הליך פשיטת הרגל של המבקש מותנה בכך שישלם סך של 15,400 ₪ בגין חוב מזונות שצבר.

2.זהו הרקע הדרוש לענייננו: המבקש ניהל בעבר הליך פשיטת רגל וניתן נגדו צו כינוס. במסגרת ההליך, לבקשת המשיבה 3 ובהעדר תגובה מאת המבקש, הוטל עליו לשלם למשיבה 3 דמי מזונות חודשיים בסכום של 4,400 ₪, לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980. המבקש לא שילם את אשר הוטל עליו לשלם; לנוכח מחדל זה ומחדלים נוספים בוטל הליך פשיטת הרגל בפסק דין מיום 20.4.2015.

3.לאחר זמן פתח המבקש בהליך פשיטת רגל נוסף. עם פתיחת ההליך הגישה המשיבה 3 בקשה לביטולו, לנוכח חוב המזונות שצבר המבקש, בין היתר בשל צו המזונות שניתן בהליך הקודם ולא קוים. בית המשפט המחוזי ביקש את עמדת המבקש וכונס הנכסים הרשמי ביחס לבקשה זו. המבקש התנגד לבקשה, ואילו הכנ"ר סבר כי יש ליתן משקל מסוים לחוב המזונות שנצבר עקב אי-קיום הצו שניתן בהליך הקודם. לפי חישוב שערך הכנ"ר, חובו של המבקש בגין אי-קיום צו המזונות הגיע לסך של 30,800 ₪. לעמדתו של הכנ"ר, בנסיבות העניין יש להתנות את המשך הליכי פשיטת הרגל בכך שהמבקש ישלם מחצית מחובו הנ"ל – 15,400 ₪.

4.בהחלטה מיום 29.8.2016 אימץ בית המשפט המחוזי את עמדת הכנ"ר, וקבע כדלקמן: "ביטול הליך הכינוס הנוסף אך בשל קיומו של חוב מזונות הינו סעד קיצוני ואינו מידתי בפרט נוכח חובותיו הנוספים. מאידך לא ניתן להשלים עם התנהלות החייב אשר לא שילם את דמי המזונות שנקצבו בהליך הקודם. על כן יש לאמץ את עמדת הכנ"ר לפיה כתנאי להליך ישלם החייב סך של 15,400 ₪ וזאת תוך 30 יום. לא יעשה כן, יבוטל ההליך" .

5.המבקש הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה. אציין כי במסגרת התגובות לבקשה עיין הכנ"ר מחדש בעמדתו, ובחן שנית את נסיבות העניין. בעקבות בחינה זו סבור הכנ"ר כי על מנת ליתן למבקש הזדמנות לתקן את דרכיו, ובשים לב לכך שחוב המזונות אינו בר-הפטר, יש להעתר לבקשה לעיון חוזר ולבטל את התנאי שנקבע להמשך ההליך.

6.הבקשה לעיון מחדש נדחתה בהחלטה מיום 27.11.2016. בהחלטה נקבע, ראשית, כי לא התקיימו התנאים הקבועים בדין לעיון מחדש בהחלטה, ודי בכך על מנת לדחותה; שנית, אף לגופו של עניין אין מקום להעתר לבקשה. זאת, משום שמשמעות הדבר היא מתן היתר למבקש לעשות שימוש בהליך פשיטת הרגל הנוכחי כפתרון למחדלים ולניצול לרעה של ההליך הקודם. מדובר בשימוש בהליך פשיטת הרגל בחוסר תום לב המצדיק את התנייתו בתשלום של מחצית מחוב המזונות שנצבר בהליך הקודם. בית המשפט האריך את המועד לתשלום מחצית החוב עד ליום 20.12.2016.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

7.בבקשת רשות הערעור נטען כי חיוב המבקש בתשלום בגין חוב המזונות שנוצר לפני ההליך הנוכחי מהווה העדפת נושים, ובית המשפט אינו מוסמך להורות על כך. עוד נטען כי היה על בית המשפט ליתן משקל לשינוי בעמדת הכנ"ר, וכן כי אין לראות בו כמי שנוהג בחוסר תום לב, שכן הוא מעוניין לשתף פעולה עם בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל ככל שיידרש ממנו. לבסוף ציין המבקש כי לפי ההלכה הפסוקה אין לשלול ממנו פתיחה בהליך פשיטת רגל מחדש רק בשל העובדה שהליך קודם בוטל; בקשתו החדשה לצו כינוס הוגשה בחלוף שנה וחודשיים מאז שהסתיים ההליך הקודם, וכונס הנכסים הרשמי אף תמך בבקשה.

8.דין בקשת רשות הערעור להידחות. מבחינה דיונית, משהוגשה בקשת רשות ערעור זו על החלטה הדוחה בקשה לעיון מחדש, הרי שעל המבקש לשכנע מדוע היה מוצדק לדון מחדש בעניין על אף שלא היה כל שינוי בנסיבות. אכן, כעמדת בית המשפט המחוזי גם אני סבור כי טענותיו של המבקש בבקשה לעיון מחדש היו טענות ערעוריות באופיין, וממילא היה עליו להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה הראשונה, ולא בקשה לעיון מחדש לבית המשפט המחוזי. משבחר לעשות כן, הרי שתקיפת ההחלטה השניה צריכה לכלול התייחסות גם לשאלה אם היה מוצדק לעיין מחדש בבקשה, ובכך לא עמד המבקש.

9.באשר לטענותיו של המבקש לגופן, הרי שיש לדחותן. תנאי בסיסי לקיומו של הליך פשיטת רגל הוא תום הלב של החייב, ולשאלה זו יש ליתן משקל כבר בעת מתן צו הכינוס (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת הרגל 111 (מהדורה שלישית, 2010)). כאשר מדובר בחייב שכבר ניהל הליך של פשיטת רגל ונקבע כי לא נהג בתום לב במסגרת ההליך, נקבע כי אין לשלול מיניה וביה פתיחתו של הליך חדש, אולם על בית המשפט לבחון את הנסיבות השונות, כגון חלוף הזמן והתנהלותו הנוכחית של החייב (ראו ע"א 8673/13 אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי

(2.4.2014);

פש"ר (חי') 13186-07-15 גולדנשטיין נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון (27.8.2015)).

בעניין שלפנינו סבר בית המשפט, וזאת לפי המלצתו המקורית של הכנ"ר, כי על מנת לאפשר את קיומו של ההליך החדש, תנאי בסיסי הוא שהחייב יקיים, ולו חלקית, צווים שניתנו כלפיו בהליך הקודם ולא כובדו על-ידו. משמעותו של התנאי שקבע בית המשפט שקולה, אם כן, לקביעה כי אם לא ישולם לפחות מחצית הסכום, ניתן לקבוע כי אין המבקש נוהג בתום לב, באופן המצדיק את ביטול ההליך. שעה שחוב המזונות בלאו-הכי הוא חוב המצוי בדין קדימה, אין לראות בכך משום העדפת נושים. החלטה מעין זו מצויה אפוא במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי ואין מקום להתערב בה.

10.בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת; הבקשה לעיכוב ביצוע נמחקת. לפנים משורת הדין, ובשים לב לתאריך הנקוב בהחלטת בית המשפט המחוזי, ניתנת בזאת ארכה אחרונה למבקש לשלם את הסכום שהוטל עליו, זאת עד ליום 1.1.2017.

משלא נתבקשה תשובת המשיבים, אין צו להוצאות.