רע"א 9783/05 סימה מירסקי,עו"ד נ. מילר יעקב ופאינה

1.המשיבים הגישו נגד המבקשת, עורכת דין שפנו אליה לקבלת ייעוץ משפטי, תביעה בשל רשלנות מקצועית כעורכת דין. לטענתם, בשל מחדלי המבקשת לא הוגשה בשמם תביעה נגד חברת מגדל במועד, ובשל כך התיישנה התביעה. התביעה האמורה נסמכת על פוליסת ביטוח קבוצתית שהוציאה חברת מגדל למקבלי משכנתאות בבנק לאומי למשכנתאות (להלן: הבנק ). המבוטח על-פי הפוליסה נפטר, ולכן טוענים המשיבים כי היו זכאים לכיסוי המשכנתא על-פי תנאי הפוליסה. המבקשת העלתה טענות הגנה שונות, אשר אחת מהן היא כי אין היא הנתבעת הנכונה, אלא הבנק אשר היה המותב ובעל הפוליסה, והוא אשר היה אמור לפעול לקבלת כספי הפוליסה ולכיסוי המשכנתא. בשלב כלשהו החליטו המשיבים לצרף את חברת מגדל כנתבעת נוספת. המבקשת הגישה בקשה לצירוף הבנק כנתבע נוסף על-פי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנה 24 ).

2.בית משפט השלום דחה את הבקשה. הוא ציין כי טענת המבקשת לפיה היא אינה אחראית לנזק שנגרם למשיבים אינה יכולה להוות עילה לצירוף הבנק כנתבע נוסף. כמו כן קבע בית המשפט שאף לו היו מתבררות הטענות נגד הבנק כנכונות היתה רשלנותה הנטענת של המבקשת על-פי כתב התביעה מנתקת כל קשר סיבתי בין רשלנות הבנק לנזק שנגרם למשיבים. יצוין כי בית משפט השלום קיבל את בקשת המשיבים לסלק על הסף את ההודעה לצד ג' ששלחה המבקשת לבנק. המבקשת הגישה ערעור גם על החלטה זו.

על החלטת בית משפט השלום שלא להיעתר לבקשתה לצרף את הבנק כנתבע נוסף הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט החליט לדחות את הבקשה. הוא דחה את טענתה של המבקשת לפיה בקשתה לצירוף הבנק כבר התקבלה על-ידי כב' השופט ורדי מבית משפט השלום, ולפיכך לא היה מוסמך בית המשפט קמא לדון שנית בצירופו של הבנק כנתבע נוסף. בית המשפט המחוזי קבע כי החלטתו של השופט ורדי נגעה רק לצירופה של חברת הביטוח כנתבעת נוספת ולא לצירופו של הבנק. לגופו של עניין סבר בית המשפט המחוזי כי אין זה המקרה המצדיק לכפות על תובע נתבע שהוא אינו מעוניין בו, בעיקר מאחר שכל העובדות יכולות להתברר באמצעות עדויות של נציגי הבנק וחברת הביטוח. לפיכך, אם יתברר כי הבנק חב כלפי המשיבים יש סיכוי שהתביעה כנגד המבקשת תידחה או שאחריותה תוגבל רק לחלק מהנזק. לגבי טענתה של המבקשת כי היא זכאית לשיפוי מהבנק, סבר בית המשפט המחוזי שזהו דיון שמקומו במסגרת הודעה לצד ג', ומכיוון שעניין זה אמור להידון בערעור שהוגש תידון טענה זו שם.

3.בבקשת רשות ערעור זו מעלה המבקשת שתי טענות מרכזיות: הראשונה נוגעת לסמכותו של בית משפט השלום לבטל החלטה שניתנה כבר על-ידי שופט אחר מאותו בית משפט, ואשר קיבלה, לטענתה, את הבקשה לצירוף הבנק כנתבע על-פי תקנה 24. טענתה השניה מתייחסת לגופם של דברים. לטענתה, מאחר שאין ערובה כי הוכחת התנהלות פסולה של הבנק תגרום לדחיית התביעה כנגד המבקשת, יש בהחלטת הערכאות דלמטה משום שלילת זכות ההשתתפות בין מעוולים.

4.דין הבקשה להידחות. ככלל אופן ניהול הדיון נתון לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה, וערכאת הערעור תתערב בו במקרים חריגים בלבד (רע"א 7214/00 מורשת בנימין למסחר ובניה (קרני שומרון) בע"מ נ' עו"ד נסים בר חן (לא פורסם, ניתן ביום 25.3.01)). קל וחומר כאשר מדובר בגלגול שלישי של עניין מסוג זה. באשר להחלטה שניתנה על-ידי כב' השופט ורדי, בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי סברו כי החלטה זו התייחסה לצירוף חברת מגדל כנתבעת ותו לא. קביעה זו נוגעת היא לנסיבות הספציפיות של מקרה זה וודאי שאינה מעלה שאלה עקרונית הראויה להתברר במסגרת ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).

מעבר לדרוש אציין כי אני סבורה שזכויותיה של המבקשת לא נפגעו מההחלטה נשוא בקשה זו. הלכה היא כי בית המשפט אינו מצרף נתבע לתובענה לפי בקשתו של נתבע קיים רק על מנת להסמיך את בית המשפט לפסוק שיפוי בין הנתבעים (רע"א 748/90 בתי ספר למלאכה על יד ישיבות חב"ד ליובאוויטש בא"י- עמותה רשומה נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 18.2.90)). יוער כי מקומה הרגיל של בקשה מסוג זה היא במסגרת הודעה לצד ג', ועניין זה אינו נושא בקשה זו ומקומו להידון בערעור שהגישה המבקשת על ההחלטה לסלק על הסף את ההודעה שהגישה לבנק.

אשר על כן, הבקשה נדחית. מאחר שלא נתבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות.