רע"א 983/09 דוד כהן נ. ליאב אורגד

1.

המבקש הורשע – יחד עם בנו – בגין אירוע שבו תקפו את המשיב. המשיב הגיש תביעה נזיקית נגד המבקש בגין הנזק שנגרם לו בתקיפה. בית משפט השלום דחה תחילה את התביעה, בציינו בין השאר כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין המעשה שיוחס למבקש לבין הנזק. בהקשר זה צוין כי המבקש הורשע בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות בעוד שבנו הורשע גם בגרימת חבלה חמורה וכי את הנזק למשיב גרם הבן, ולא המבקש. המשיב הגיש ערעור ובית המשפט המחוזי, בהסכמת הצדדים, ביטל את פסק הדין והחזיר את הדיון לבית משפט השלום לצורך גביית עדויות נוספות. בית משפט השלום, לאחר בחינת החומר כולו וטענות הצדדים, קיבל את התביעה והטיל אחריות על המבקש לפצות את המשיב על נזקיו. בין היתר נקבע כי המבקש סייע לבנו לחבול במשיב, ואף שימש מעוול במשותף. בית המשפט קבע את סכום הפיצויים שיש לשלם למשיב. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. הערעור נדחה ומכאן בקשת רשות הערעור.

2.

בחנו את טענות המבקש ולא מצאנו עילה להתערב ב"גלגול שלישי" בפסק הדין. כאמור, טענות הצדדים נבחנו בחינה מלאה בשתי ערכאות, ובסופו של יום סברו שתי הערכאות כי יש לראות את המבקש, שהורשע בהליך הפלילי בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, אחראי בנזיקין כלפי המשיב. טענות המבקש היום נמצאות בעיקרן במישור העובדתי והפרוצדוראלי, והן לא מגלות שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית המצדיקה בירור נוסף. גם לגוף הדברים לא מצאנו עילה להתערבות במסקנות הערכאות הקודמות.

התוצאה היא שהבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.