רע"א 9857/09 פלוני נ. פלוני

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא - השופט י' גריל, כב' השופט ע' גרשון, כב' השופטת י' וילנר). במסגרת פסק-הדין נדחה ערעורו של המבקש על פסק-דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת א' פרל), לפיו התקבלה בחלקה תביעה שהגיש המבקש בעניין כלי רכב שמכר למשיב.

2.

מההחלטות המפורטות לעיל עולה כי המבקש, שהיה במועדים הרלבנטיים אזרח לבנוני בעל קשרים ענפים עם יחידות צה"ל, התקשר בעסקאות לרכישת רכבים בעבור כוחות הביטחון הישראלי. המבקש הגיש שתי תביעות בעניין עסקאות אלו שהדיון בהן אוחד. בתביעה הראשונה עתר המבקש לקבלת סך של 233,500 ש"ח בגין הזמנת כלי רכב משומשים שייבא המבקש לשימוש אנשי יחידה שפעלה בדרום לבנון. לטענתו, כלי הרכב הועברו לידי נציגי משרד הביטחון, אולם התמורה בגינן לא התקבלה. הרכבים הושארו, לאחר שנעשה בהם שימוש במשך שנה, בסמוך למשרדיו של המבקש. בתביעה השנייה תבע המבקש סך של 750,328 ש"ח בגין יתרת התמורה המגיעה לו במסגרת עסקה לרכישת שבעה רכבי שטח חדשים.

3.

בית משפט השלום דחה את תביעת המבקש בעניין כלי הרכב המשומשים. בית המשפט קבע כי הייתה אי התאמה בין מצב כלי הרכב שייבא המבקש לבין מה שהוסכם בין הצדדים, ולכן בדין ביטל המשיב את העסקה עם המבקש. כמו כן, נקבע כי המבקש לא קיים את התחייבויותיו החוזיות שעה שייבא כלי רכב שלא התאימו לדרישות עליהן הוסכם ולכן על-פי החוזה היה רשאי המשיב להחזירם לידיו ולא לשלם תמורתם. לפיכך, נקבע כי המבקש לא זכאי היה לתמורה בגין עסקת כלי הרכב המשומשים. יחד עם זאת, קיבל בית המשפט בחלקה את תביעתו של המבקש בעניין כלי הרכב החדשים, וקבע כי המבקש זכאי ליתרת התמורה בגין עסקה זאת. יש לציין כי בית המשפט קיבל את טענת המשיב כי מחיר כלי הרכב החדשים שננקב היה על בסיס מטבע גילדן ולא כטענת המבקש על בסיס מטבע הדולר. לכן יתרת הסכום אותה הורה בית המשפט לשלם למבקש הייתה נמוכה באופן משמעותי מזו שתבע המבקש.

4.

המבקש לא השלים עם פסק-דינו של בית משפט השלום והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט דחה את ערעורו של המבקש. נקבע כי הוא משיג על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות של הערכאה קמא שאין מקום להתערב בהם, וכי אין בפסק-הדין טעות שבדין.

5.

בבקשה דנן משיג המבקש, שאינו מיוצג, על קביעותיו של בית משפט השלום בעניין עסקת כלי הרכב המשומשים. בכלל זה טוען הוא כי שגה בית המשפט בקביעתו כי המשיב ביטל כדין את העסקה, וכי הנסיבות מצביעות על כך שהמשיב השתמש בכלי הרכב במשך שנה ומשחדל הצורך החזיר אותם למבקש. בעניין עסקת כלי הרכב החדשים, טוען המבקש כי שגה בית המשפט בקובעו שמחיר כלי הרכב הינו על בסיס מטבע גילדן – קביעה המצמצמת באופן ניכר את התמורה לה זכאי המבקש. בעניין זה טוען המבקש כי שגו הערכאות דלמטה שלא אפשרו לו לצרף תצהיר מטעם מפקד היחידה הצבאית איתה הוסכם על הבאת המכוניות החדשות, תצהיר התומך בטענתו של המבקש לפיה מחיר כלי הרכב ננקב לפי מטבע הדולר.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טיעוני המבקש אינם מעוררים שאלה משפטית הראויה לדיון בגלגול שלישי ( ראו: רע"א 7873/09 עראקי נ' סיני (לא פורסמה, 18.10.09 )) . טיעוניו של המבקש נסובים רובם ככולם על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא. כידוע, ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים העובדתיים ובקביעות מהימנות שקבעה הערכאה דלמטה, אלא במקרים יוצאי דופן, כגון במקרים שנפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם היורד לשורשו של עניין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם ( ראו:

ע"א 2835/04 דוד לובינסקי בע"מ נ' י.ת נצר אחזקות בע"מ (לא פורסם, 04.08.05) ; ע"א 3601/96

בראשי נ' עיזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל ,

פ"ד נב(2) 582 (1998)). דברים אלו מקבלים משנה תוקף בעת שמדובר בבקשה לערוך דיון בגלגול שלישי.

7.

משאלה פני הדברים, דין הבקשה להידחות. משלא נתבקשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.