רע"א 9915/17 פלוני נ. משרד הפנים-מדינת ישראל

1.

בקשת רשות הערעור דנן מופנית כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ע"א 70658-07-17; השופטים ש' דברת , א' ואגו ו ג' לוין ), במסגרתו נדחה – לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 – ערעור המבקשים על פסק הדין בו דחה בית משפט השלום בעיר (ת"א 35680-10-11; השופטת מ' וולפסון ) תביעת כספית שהגישו כנגד המשיבה. בית משפט השלום קבע כי הגם שנפלו תקלות בהתנהלות סביב הליך ההתאזרחות של מבקש 1, הרי שהמבקשים לא השכילו להוכיח שהן עולות כדי התרשלות – או שנגרם להם נזק ממשי כתוצאה מהן. כאמור, בית המשפט המחוזי סמך את ידיו על הקביעות העובדתיות של הערכאה הראשונה, ועל מסקנותיה המשפטיות, ומכאן בקשת רשות הערעור.

2.

עיון בבקשה מלמד כי טענות המבקשים, לרבות אלה המצויות במישור הנורמטיבי, קשורות בטבורן במסכת העובדות הקונקרטית שנוצרה בעניינם. בהעדר שאלות משפטיות או ציבוריות החורגות מדל"ת אמותיהם של הצדדים – והמבקשים אף לא התיימרו לטעון אחרת – הלכה היא כי אין לשוב ולהידרש להן בגלגול שלישי (ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) ). אוסיף כי אף לגופם של דברים לא מצאתי פגם בתוצאה אליה הגיעו הערכאות הקודמות. מבלי לצלול בים הפרטים, אציין בקצרה כי הליך התרת הנישואין בו נקטה בשעתו מבקשת 2 – על הספקות שעורר בנוגע לכנות קשר הנישואין בינה ובין מבקש 1 – תרם לא מעט למורכבות שהביאה לעיכוב הטיפול בהליכי ההתאזרחות, והקרינה גם על יתר ההליכים הקשורים בהסדרת מעמדם האישי של בני משפחת המבקשים.

3.

אשר על כן הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.