רע"ב/רעב"ס 1096-24 רע"ב/רעב"ס 1096-24

1.בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 28.1.2024, בעת"א 56241-11-23 (השופט מ' קרשן) שבו נדחתה עתירה להורות למשיב לערוך למבקש בדיקת התאמה לטיפול בגרייה מוחית מגנטית (TMS), לצורך טיפול בדיכאון ממנו סובל המבקש, לפי הנטען.

2.לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, ובתשובה לה, על נספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות. כידוע, "רשות ערעור על החלטות הנוגעות לעתירות אסירים תינתן במשורה, ורק במקרים אשר מעוררים שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים" (רע"ב 4959/15 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 12 והאסמכתאות שם (3.9.2015)). לא שוכנעתי כי הבקשה שלפנַי מעוררת שאלה עקרונית. גם חשש לעיוות דין אין כאן.

3.המבקש טוען כי הוא סובל מדיכאון, תוך שהוא מבקש להסתמך על סיכום ביקור פסיכיאטר מטעם המשיב, מיום 5.8.2021 (להלן: סיכום הביקור), שבו נרשם כי למבקש ניתנה תרופה בשם 'ציפרלקס', לאחר "תלונות ללחץ נפשי, קושי להתבטא מבחינה רגשית, לא 'זורם' עם אחרים". במכתבה של רע"ן פסיכיאטריה במשיב, שצורפה כנספח לתשובת המשיב, נכתב כי "ציפרלקס הינה תרופה המסייעת, בין היתר, לתופעות של חרדה, ולא כל מקרה בו אדם צורך אותה מעיד על כי הוא מאובחן כסובל מדיכאון". קיימת אפוא מחלוקת עובדתית, האם המבקש טופל ב'ציפרלקס' בשל דיכאון כטענת המבקש, או שמא התרופה ניתנה לטיפול בחרדות, כגרסת המשיב. סיכום הביקור יש בו פנים לכאן ולכאן. מחד גיסא הוא אינו נוקט במונח 'דיכאון', מאידך גיסא גם לא מתאר 'חרדות'. על כל פנים, דומני כי אין צורך להכריע במחלוקת עובדתית זו. המבקש נבדק שוב ביום 18.1.2024, ונמצא כי נכון לאותה נקודת זמן הוא אינו סובל מדיכאון. כך עולה ממכתב נוסף של רע"ן פסיכיאטריה במשיב, מיום 23.1.2024. משאלו הם פני הדברים, אף אם אשתכנע כי המבקש סבל בעבר מדיכאון, לא יהא בכך כדי להועיל לו. בהתאם לקביעת גורמי הרפואה המוסמכים במשיב, הרי שבנקודת הזמן הנוכחית המבקש אינו סובל מדיכאון, ועל כן ברי כי הוא אינו זכאי לטיפול המבוקש על-ידו. נוכח האמור, לא ראיתי לנכון להורות גם על מתן חוות דעת חיצונית.

4.פשיטא, כי ככל שיחול שינוי במצבו של המבקש, רשאי הוא לשוב ולפנות לגורמים המוסמכים במשיב, על מנת שישקלו את עניינו מחדש.

אשר על כן, בכפוף לאמור לעיל, בקשת הרשות לערער נדחית בזאת.