רע"ב 11005/07אברהם זריהן נ. מדינת ישראל

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט דוד רוזן) בעע"א 2507/07.

1.

על המבקש נגזר עונש של מאסר עולם בגין הרשעתו ברצח חברתו לחיים, והוא פנה לבית המשפט קמא בשלושה עניינים הנוגעים לכליאתו, אשר יפורטו להלן.

2.

עתירה אחת נגעה לטענת המבקש כי יש לאפשר לו לחבוש כובע ולהרכיב משקפי שמש, משום שלטענתו הוא סובל מדלקת עיניים, טענה שנתמכה באישור רפואי שהציג המבקש. שימוש בפריטים אלה - כובע ומשקפי שמש - אינם מותרים, ככלל, בין כותלי הכלא.

3.

בית המשפט קמא ציין כי רופא מתקן הכליאה (להלן: המתקן ) החליט להפנות את המבקש לרופא מומחה לבחינת ההמלצה בנושא. בנוסף, אישר בית המשפט קמא את החלטתו של מפקד המתקן ליתן לעותר משקפי שמש וכובע בכל זמן בו הוא עוזב את האגף ושוהה באזור מוכה שמש.

4.

עתירה שנייה נגעה לבקשתו של המבקש לאפשר לו לצפות בקלטות צרובות של אירועים משפחתיים. בית המשפט קמא קבע כי למבקש "תינתן האפשרות לצפות בקלטות - גם שהינן צרובות - של ארועים משפחתיים במובן הרחב של התיבה 'משפחה', לאו דווקא קרבה ראשונה".

5.

עתירה שלישית נגעה לבקשתו של המבקש לערוך ביקור אצל אביו ששבר את רגלו. בית המשפט קמא ציין כי תחילה אושר למבקש לבקר את אביו ב"בית אלישע", אולם משהועבר האב לדירתו בצפת, הוחלט כי הביקור כרוך במאמץ בלתי סביר. בית המשפט קמא לא מצא מקום להתערב בהחלטה זו, אך יחד עם זאת הורה למפקד המתקן לשקול "על פי הנוהגים הקיימים במתקן הכליאה האפשרות, לאפשר ביקור הומניטרי בהתאם, כאמור, על פי הנהוג במתקן הכליאה".

6.

בפניי, כאמור, בקשת רשות לערער על החלטה זו של בית המשפט המחוזי. בבקשה טוען המבקש כדלקמן: אשר למשקפי השמש והכובע מבקש המבקש אישור לחבוש כובע ולהרכיב משקפי שמש הן באגף והן מחוצה לו. בנוסף, טוען המבקש כי החלטת השופט "פתוחה לפרשנות" שכן יש להחליט מהו "אזור מוכה שמש".

אשר לקלטות הצרובות, טוען המבקש כי החלטתו של בית המשפט קמא התייחסה ל"קלטות צרובות" בעוד הוא ביקש לאפשר לו לעשות שימוש ב"דיסקים צרובים". בנוסף, מבקש הוא לאפשר לו לעשות שימוש בכל דיסק צרוב (לא רק כאלה של אירועים משפחתיים), שכן לטענתו "אין חשש להפרת חוק זכויות יוצרים".

אשר להחלטה בעניין ביקור אצל אביו, טוען המבקש כי לאור גילו המתקדם ומצבו הבריאותי הלקוי של אביו, יש לאפשר לו לבקר אצל אביו, על אף המרחק הרב ממתקן הכליאה. בהקשר זה מציין המבקש כי ביקורו הקודם בצפת עבר ללא בעיות כלשהן ובנוסף טוען הוא כי הוא יצא את מתקן הכליאה פעמים רבות לצרכים רפואיים שונים והתנהגותו היתה למופת.

7.

סבורני כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא, כי "רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשיגרה אלא רק אם מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות או אם עולה נושא אחר שחשיבותו היא כללית" (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986)). הבקשה שבפניי אינה מעלה בעיה משפטית בעלת חשיבות או נושא אחר בעל חשיבות כללית. הבקשה נוגעת לנסיבות פרטניות הקשורות לעניינו של המבקש, ואין בה מאפיינים המצדיקים מתן רשות ערעור.

8.

למעלה מן הצורך, לגורם המוסמך בשירות בתי הסוהר שיקול דעת רחב להסדיר את נושא הפריטים המותרים, תוך שקילה עניינית של כלל הגורמים הרלבנטיים לעניין. רק לעתים נדירות יתערב בית המשפט בשיקול דעתו של הגורם המוסמך (רע"ב 4035/07 שיוביץ נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 10.12.2007)). במקרה דנן, בהחלטתו בא בית המשפט קמא לקראת המבקש כברת דרך ארוכה, באפשרו לו לעשות שימוש בפריטים אשר - על פי קביעתו של בית המשפט קמא - באופן רגיל אינם פריטים המותרים בתוך כותלי בית הסוהר, ואיני סבור כי יש מקום להתערב בה.

לעניין טענתו של המבקש כי יש להחיל את החלטתו של בית המשפט קמא גם על "דיסקים צרובים" ולא רק על "קלטות צרובות", תשומת לבו של שירות בתי הסוהר מופנית להוראת פקודת זכות יוצרים, אשר קובעת, בסעיף 3ב, כי "קלטת" הינה:

"קלטת" - התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב;

9.

אשר לבקשתו של המבקש לאשר לו לערוך ביקור אצל אביו החולה, כידוע, יציאת אסירים לחופשות היא חלק אינטגראלי מניהולו של בית הסוהר, עניין אשר הופקד בידיו של שירות בתי הסוהר. משכך, ייטה בית משפט זה למשוך ידו מהתערבות בעניינים אלה (רע"ב 930/08 מלכה נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 29.1.2008)). יחד עם זאת, גם בעניין זה בא בית המשפט קמא לקראת המבקש בכך שהורה למפקד מתקן הכליאה לבחון אפשרות לביקור הומאניטארי על פי הנהוג במתקן. אשר על כן, גם בעניין זה, איני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.

10.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, ללא צו להוצאות.