רע"ב 1268/03 מחמד חסין עלאונה נ. שרות בתי הסוהר

המבקש הוא אסיר בכלא קידר המרצה עונש מאסר של 17 שנים וארבעה חודשים בגין עבירות של בעילה באיומים ושוד מזויין, איומים והעלבת עובד ציבור.

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט א' טל) בה נדחתה עתירתו של המבקש שעניינה בשלושה אלה: אי זימון המבקש למב"ן כדי שיוכל להתייצב בפני ועדת שחרורים; טענות בדבר סירוב לאפשר לו התייחדות עם אשתו; וטענות בקשר לאי טיפול העובדת הסוציאלית בבעיותיו האישיות.

2.

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בקובעו את הקביעות הבאות:

העותר נבדק על-ידי מב"ן לקראת התייצבותו לועדת שחרורים וחוות דעת מב"ן הונחה בפני הועדה; לעותר הותר להתייחד עם אשתו באופן סדיר; וסודרו לו פגישות עם עובדת סוציאלית בכלא אך הטיפול לא צלח מסיבות הנעוצות בו.

3.

על החלטה זו מבקש האסיר רשות ערעור בפנינו. בפירוט טענותיו הוא טוען כי בעת ההתייחדות עם אשתו נגרמות לבני הזוג הפרעות מכוונות על ידי אסירים וסוהרים; עוד הוא טוען כי העובדת הסוציאלית אינה קשובה לבעיותיו הקשורות, בין היתר, בבעיות זוגיות הקשורות בהבאת ילד לעולם, והוא מתקשה להסבירן לה בנוכחות אסירים אחרים. עוד הוא טוען כי דו"ח שנכתב אודותיו (על-ידי הקרימינולוגית תמי) הוא שקרי.

4.

דין בקשתו של המבקש להידחות על הסף. ככלל, רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר ניתנת במקרים חריגים, מקום שמתעוררת סוגיה עקרונית או בעיה משפטית בעלת חשיבות כללית (ראה רע"ב 6526/97 דוידי נ. שירות בתי הסוהר, תק' על 97 (4) 190; רע"ב 3265/01 פרושינובסקי נ. שירות בתי הסוהר, תק' על 2001(3) 1556; רע"ב 6901/292 זיאדה נ. שירות בתי הסוהר, תק' על 99(1) 1347; רע"ב 7351/51 אבו דיה נ. שירות בתי הסוהר, תק' על 2000(3) 2427 ).

בעניינו, אין מתעוררת שאלה בעלת אופי כללי שעשויה היתה להצדיק מתן רשות, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

5.

מעבר לנדרש ייאמר כי גם לגופה של הבקשה נראה שאין בה ממש.

לטענה בדבר הפרעות לבני הזוג בעת ההתייחדות – מהחלטת בית משפט קמא עולה כי ניתנה הוראה לקצין העתירות להביא תלונה זו לאחראי על חדרי ההתייחדות ומתגובת המשיב עולה כי כך נעשה. הובהר מהגורם הממונה בכלא כי הפרעות כאלה בפועל לא מתרחשות שכן על-פי הנוהל אסירים הנכנסים למרכז התייחדות שוהים בחדרים נעולים ובטרם פתיחת הדלתות ניתנת התראה בקול. על פי הנוהל, חל איסור על פתיחת דלתות אלא במקרה חירום. בירור נוסף בעניין זה העלה כי המבקש מעולם לא התלונן על נושא זה בפני רשויות שב"ס ולא דיווח על הפרעות בהתייחדות עם אשתו, והעלה זאת לראשונה בעתירתו לבית המשפט המחוזי. כיום הועבר האסיר מכלא איילון, אליו התייחסה עתירתו, לכלא "אוהלי קידר" ומכאן שנשתנה המצב העובדתי ואין עוד רלבנטיות לתלונה המקורית.

אשר לבקשת האסיר לקבל טיפול בבעיות זוגיות בקשר להבאת ילד לעולם – נקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי כי לצורך כך ועל פי נוהלי שב"ס, עליו להגיש מסמכים רפואיים למשיב. המבקש לא פעל בהתאם לכך, ועד שיעשה כן יהיה קושי לסייע לו.

הטענה כלפי דו"ח הקרימינולגית היא טענה חדשה שלא נטענה בערכאה הדיונית, היא מעורפלת ואינה מעוגנת בעובדות ברורות, לפיכך אין מקום להיזקק לה.

לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.