רע"ב 1285/19 עמנואל גואדה נ. שרות בתי הסוהר - מחלקת האסיר - זימונים

1.

המבקש, עמנואל גואדה (להלן: גואדה ), מרצה עונש של 8 שנות מאסר, החל מיום 11.3.2012. בעניינו של גואדה התנהלו מספר הליכים משפטיים, בגדרם נדונו בקשותיו להרשם לקורסים אקדמיים בתחום מדעי המחשב, ולהחזיק מחשב אישי לשם כך.

2.

במהלך שנת 2014 אושר לגואדה להרשם במסגרת האוניברסיטה הפתוחה לקורס "מבוא למדעי המחשב", ולשם כך ניתן לו היתר להשתמש במחשב אישי; כמו כן אושר לו להרשם לקורס "חשבון אינפיניטסימלי", שלא הצריך שימוש במחשב. מאז ועד היום, הגיש גואדה שלוש עתירות לבית המשפט המחוזי, ושתי בקשות רשות ערעור לבית משפט זה, כולל הבקשה שלפנַי. בעתירותיו ביקש גואדה, כי ינתן לו היתר להמשיך את לימודיו בתחום מדעי המחשב. עתירותיו כולן – נדחו.

3.

ביום 11.12.2018 הגיש גואדה לבית המשפט המחוזי את העתירה שהובילה לבקשת רשות הערעור שלפנַי (עת"א 26254-12-18). בעתירתו-זו ביקש גואדה, כי יוּתר לו להכניס מחשב אישי לצורך רישום לקורסים נוספים. גואדה לא פירט בעתירתו לאלו קורסים הוא מבקש להרשם, ואשר בגינם הוא נזקק למחשב. בפסק דין מיום 30.1.2019 דחה בית המשפט המחוזי (השופט א' יעקב ) את העתירה וקבע, כי הסוגיה כבר נדונה והוכרעה: הן בבית המשפט המחוזי (עת"א 19437-10-16; עת"א 8428-09-18), הן בבית המשפט העליון (רע"ב 3325/17).

4.

ביום 18.2.2019 הגיש גואדה את בקשת רשות הערעור שלפנַי. גואדה שב על בקשתו כבראשונה והדגיש, כי בעבר ניתן לו אישור ללמוד קורסים במדעי המחשב, ולשם כך הותר לו להשתמש במחשב אישי. שירות בתי הסוהר טוען בתגובתו, כי דין הבקשה להידחות על הסף, משום שאינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור בעתירות אסירים. לשיטתו, בקשת רשות הערעור עניינה בטענותיו הפרטניות של גואדה, ותו לא. לחלופין נטען, כי דין בקשת הערעור להידחות לגופה, נוכח הוראות פקודת הנציבות 04.49.00 בנושא "לימודי השכלה על תיכונית במסגרות חוץ לאסירים פליליים" (להלן: פקודת לימודי השכלה על תיכונית ), שבה לא נמנה מדעי המחשב על רשימת המקצועות שניתן ללמוד במסגרת לימודי חוץ.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיב, ובהחלטת בית המשפט המחוזי, ושבתי ושקלתי את נימוקי הבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה ידועה היא, כי רשות ערעור על החלטות הנוגעות לעתירות אסירים לא תינתן כעניין שבשגרה, אלא רק במצבים שבהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או אם עולה חשש לעיוות דין או לחוסר צדק מהותי (ראו למשל: רע"ב 1494/19 אריה שירזי נ' מדינת ישראל , פסקה 7 והאסמכתאות שם (1.3.2019)). הנדון דידן אינו נמנה על המצבים שבהם תינתן רשות ערעור.

6.

לגופם של דברים, עמדת שב"ס בדין יסודה. סעיף 4ג לפקודת לימודי השכלה על תיכונית נוקט לשון בהירה, ומונה את המקצועות שבהם ניתן לאשר לימודים במסגרת חוץ. מקצוע מדעי המחשב אינו נכלל ברשימה זו. אמנם בעבר ניתנה לגואדה הזדמנות ללמוד שני קורסים בתחום מדעי המחשב, אולם היתר זה ניתן באופן חריג, לפנים משורת הדין. זאת ועוד, ההיתר ניתן כמענה לבקשה ממוקדת של גואדה, לצורך לימודי קורס ספציפי – "מבוא למדעי המחשב". לא היה בו כדי לחייב את שב"ס לקבל את בקשתו הכללית, ולהתיר לו להמשיך בלימודי תואר במדעי המחשב מכאן ולהבא.

7.

לסיום אעיר, כי לצד האמור לעיל, אם יבחר גואדה להגיש בקשה פרטנית ללימוד קורסים ספציפיים במדעי המחשב (בשונה מבקשתו-זו שמתאפיינת בכלליות) – יהיה מקום לשקלה כמידת האפשר בלב פתוח ובנפש חפצה. בהחלטת חברתי השופטת ד' ברק-ארז בבקשה קודמת שהגיש גואדה, צוין, כי ישנה " אי-נחת מסוימת ממה שמצטייר כ'קצר בתקשורת' בין גורמי המשיב לבין המבקש, שהוא אסיר, באשר לאפשרויות הפתוחות בפניו או הדרך המתאימה שבה עליו ללכת לצורך מימוש רצונו ללמוד, במסגרת הנהלים ". בעקבות האמור, הובהרו לגואדה הנהלים במסגרת פגישה עם קצינת החינוך בבית הסוהר, ובמהלך ראיון שערכה עמו סגנית מפקד בית סוהר איילון; טוב שכך, וטוב ששב"ס שוקד על תכניות טיפול, שיקום, חינוך, השכלה והכשרה מקצועית. מחז"ל למדנו, כי " כל שאינו מלמד את בנו אומנות [...] כאילו מלמדו ליסטות" (בבלי, קידושין כט, א). למקרא דברים שכתב המבקש, עולה כוונתו לרכוש מקצוע לאחר שישתחרר מבית הסוהר, ונטייתו המובהקת היא לתחום מדעי המחשב. בתגובת ב"כ המשיב צויין מועד שחרורו הצפוי של המבקש – 10.3.2020 – ונאמר שם " כי עם שחרורו יוכל המבקש ללמוד כל מקצוע העולה על דעתו ". זה כמובן נכון, אך אם ניתן יהיה, ולוּ לפנים משורת הדין, לאפשר למבקש להתארגן ולהכין את עצמו לקראת רכישת מקצוע עוד בטרם שחרורו, כדאי לשקול זאת ברוח אוהדת.

8.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.