רע"ב 3325/17 עמנואל גואדה נ. שירות בתי הסוהר- מחלקת האסיר - זימונים

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 7.3.2017 ועל פסק-דינו מיום 5.4.2017. בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי עתירת אסיר שהגיש המבקש (עת"א 19437-10-16, השופטת ד' עטר ).

2.

המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר של שמונה שנים החל מיום 11.3.2012.

3.

המבקש, המייצג את עצמו, הגיש ביום 9.10.2016 עתירה לבית המשפט המחוזי נגד שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס או: המשיב ). בעתירתו הוא ביקש כי יינתן לו אישור ללמוד קורסים אקדמיים בתחום מדעי המחשב במסגרת האוניברסיטה הפתוחה, וכי לצורך כך יתאפשר לו להחזיק במחשב אישי (שלו), כפי שנדרש לטענתו לצורך לימודים אלו. המבקש לא פירט בעתירתו מהם הקורסים שאליהם הוא מבקש להירשם.

4.

בתשובה לעתירה, שהוגשה ביום 25.12.2016, צוין כי בעבר אושר למבקש באופן חריג ללמוד בקורס "מבוא למדעי המחשב" ואף אושר לו להשתמש במחשב אישי לשם כך. כן צוין בתשובה כי המבקש למד באותה עת גם בקורס "חשבון אינפיניטסימלי 1", ובהקשר זה לא אושר לו שימוש במחשב אישי, שלא נדרש לצורך אותו קורס. בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי הוסיף בא-כוח המשיב כי על-פי פקודות שב"ס, תחום מדעי המחשב אינו אחד ממסלולי הלימוד המאושרים לאסירים, וזאת בשל השימוש האינטנסיבי במחשב אישי הנדרש במסגרתו.

5.

בהחלטה מיום 7.3.2017 ציין בית המשפט המחוזי כי לטענת המבקש הוא טרם השלים את הקורס "מבוא למדעי המחשב", וכי עליו לסיים עוד מטלות במסגרתו על מנת שלימודיו עד כה לא ירדו לטמיון. בהתאם לכך, הורה בית המשפט המחוזי למבקש להציג מסמכים התומכים בטענתו בטרם יכריע בעתירה.

6.

ביום 5.4.2017 נתן בית המשפט המחוזי את פסק-דינו, לאחר שהתקבל העדכון שביקש. בית המשפט המחוזי הורה כי יועמד לרשות המבקש מחשב אישי לצורך הכנה למועד ב' של המבחן בקורס "מבוא למדעי המחשב" ולצורך המבחן עצמו, ולאחר מכן יוחזר המחשב למשפחתו. בית המשפט המחוזי ציין עוד כי לצורך הקורס "חשבון אינפיניטסימלי 1" לא נדרש שימוש במחשב וכי המבקש יוכל לעמוד במטלות הקורס, כיתר האסירים, אף בלעדיו (כך שהמטלות בקורס יישלחו באמצעות הדואר לבדיקה).

7.

בבקשת רשות הערעור שבפני טוען המבקש כנגד ההחלטה שלא לאפשר לו "להרשם ללימודי המשך למדעי המחשב ולא לקבל מחשב ושאר עזרים לצורך המשך לימודי[ם] באוניברסיטה הפתוחה". לטענת המבקש הוא מעוניין לסיים את לימודיו על מנת לרכוש מקצוע ולהתפרנס לאחר שחרורו.

8.

תגובת המשיב הוגשה ביום 7.9.2017 לאחר שהתקבלו מספר בקשות מטעמו למתן ארכה. לטענת המשיב דין הבקשה להידחות על הסף, מאחר שהיא אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש.

9.

עוד נטען בתגובת המשיב כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. לטענת המשיב, המבקש מציין בבקשתו כי הוא מעוניין להמשיך את לימודיו לתואר בתחום מדעי המחשב, למרות שלא פנה לגורמים הרלוונטיים בשב"ס בבקשה קונקרטית להירשם ללימודים לתואר זה. על כן, כך נטען, אף בית המשפט המחוזי לא יכול היה להידרש להחלטה קונקרטית של המשיב בעניין זה.

10.

לבסוף, המשיב מדגיש כי סעיף 4(ג) לפקודת נציבות בתי הסוהר מספר 04.49.00 שעניינה "לימודי השכלה על תיכונית במסגרות חוץ לאסירים פליליים" (להלן: פקודת לימודי חוץ ) קובע מהם תחומי הלימוד בהם יאושרו לימודים לאסירים. סעיף זה אינו כולל לפי הנטען את התחום של מדעי המחשב. בא-כוח המשיב הוסיף והסביר כי הסיבה לכך נעוצה בכך שתחום זה מחייב שימוש אינטנסיבי במחשב באופן שאינו מתאפשר בין כותלי בית הסוהר. לטענת המשיב, אמנם בעבר אושר למבקש ללמוד שני קורסים בתחומים שאינם מנויים ברשימה המפורטת בסעיף 4(ג) לפקודת לימודי חוץ, אך מדובר באישורים שניתנו באופן חריג, לפנים משורת הדין, ואין בהם כדי להקנות לו זכות לקבלת אישורים חריגים נוספים.

11.

לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. כפי שציין המשיב בתגובתו, החלטותיו של בית המשפט המחוזי שעליהן נסבה העתירה דנן לא נדרשו לשאלה האם יש לאפשר למבקש להירשם ללימודי תואר במדעי המחשב, וממילא שאלה זו לא הוכרעה בהן. עתירתו של המבקש לבית המשפט המחוזי התייחסה לרישום לקורסים באופן פרטני. כמו כן, מעיון בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 7.3.2017 עולה כי גם במסגרת הדיון טען המבקש באופן ספציפי לגבי שני הקורסים שנדונו לעיל, ולא העלה את הטענה הכללית הנוגעת ללימודי תואר במדעי המחשב. לכאורה, על-פי המסמכים שבפני, הבקשה ללימודי תואר במדעי המחשב אף לא הופנתה לגורמים המוסמכים אצל המשיב בהתאם לנהלים המפורטים בפקודת לימודי חוץ, ועל כן מעולם לא נדונה. בנסיבות אלה, משבקשתו הרחבה של המבקש לא נבחנה על-ידי הגורמים הרלוונטיים אצל המשיב ואף לא על-ידי בית המשפט המחוזי, אין עילה להתערבותו של בית משפט זה בעניין במסגרת בקשת רשות הערעור דנן (השוו: רע"ב 8682/12

ראיק נ' שרות בתי הסוהר , פסקה 3 (24.1.2013); רע"ב 5784/17 עודה נ' שירות בתי הסוהר

(22.8.2017)).

12.

חרף דחיית הבקשה, לא אוכל לסיים את החלטתי מבלי להביע אי-נחת מסוימת ממה שמצטייר כ"קצר בתקשורת" בין גורמי המשיב לבין המבקש, שהוא אסיר, באשר לאפשרויות הפתוחות בפניו או הדרך המתאימה שבה עליו ללכת לצורך מימוש רצונו ללמוד, במסגרת הנהלים. בתגובת המשיב לא צוין כי מי מגורמי שב"ס הבהיר למבקש מהן הפעולות שבהן עליו לנקוט בהתאם לפקודות ולנהלים כדי שבקשתו במתכונתה הרחבה תיבחן על-ידי הגורמים הרלוונטיים. על פני הדברים נראה כי היה מקום ליצור קשר עם המבקש, המייצג כאמור את עצמו, סמוך להגשת הבקשה דנן (כבר לפני מספר חודשים) ולהבהיר לו כיצד עליו לנהוג. ייתכן כי עוד ניתן לפעול בהתאם, ואף להפיק לקחים ביחס למקרים דומים בעתיד. איני מביעה כל עמדה, כמובן, ביחס לסוגיה לגופה, אלא על כך שראוי כי יהיה לאסיר "מורה נבוכים" באשר לאופן הגשת בקשותיו, ולא כל שכן בקשות שיש להן תכלית הנוגעת לעתידו.

13.

סוף דבר: הבקשה נדחית.